מתקומה לשחקים

 

 

"מתקומה לשחקים" – דר' לאה גנור

מחקר זה עוסק באנשי צוות אוויר - ניצולי שואה , ששרתו בחיל האוויר הישראלי, שיסודותיו  נוצקו על ידי אנשי "ההגנה", אנשי המח"ל ויוצאי חיל האוויר המלכותי הבריטי. על גבי יסודות אלה נבנו התשתית ומבנה החיל  כולו. מתוך 300 אנשי צוות אויר ששרתו באמצע שנות -50 בימי מבצע קדש) נמנו כ-120 עם פליטי השואה , כמחצית מאנשי צוות-האוויר בחיל: טייסים, מפקדי טייסות, מפקדי בסיסים. הם נכחו בצמתי קבלת ההחלטות בחיל האויר. אנשי התקומה כך מכונים, מהווים חלק בלתי נפרד ממורשת חיל-האוויר ומהתקומה שלה[1].

 היום נותרו בחיים עשרות איש בלבד. היו שנפלו במערכות ישראל והיו שסיימו את חייהם בטרם עת או עקב מחלות זקנה. [2]

 רוב האנשים שבאו "משם" לא הסגירו את סודות עברם. רובם שמרו על שתיקה ורצו להדמות לחבריהם  שנולדו בארץ במחיר של ויתור חוויותיהם האישיות ובנית זהות חדשה , כך לדברי שעיה חרסית בספרו שמים חדשים וארץ חדשה:

[...] את סיפורי האישיים שמרתי קרוב לחזה, כמו קלפים, ולא שתפתי בהם איש [...]  כידוע לא רק אני שתקתי. כל החבורה המופלאה הזאת שתקה, מי ברב ומי במעט. כולם הרגישו זרים להווי הישראלי וכולם התאמצו עד מאד לשכוח את העבר, להדמות לחבריהם ולהתמזג בישראליות. יש שהצליחו בכך ויש שנכשלו[...].[3]

ועוד לדברי חרסית: [...] ההכרה שמדינת ישראל היא המקום היחידי המתאים ליהודי  הובילה אותי בסיום הלימודים להתנדב לחיל האוויר [...]  כאשר הוענקה לי דרגת הקצונה וכנפי הטיסה לא היה מאושר וגאה ממני בעולם. במשך 22 שנותיי בחיל האוויר שירתי את המדינה בנאמנות ובמסירות, ובד ובבד ידעתי- ואני יודע- כי המדינה וחיל האוויר העניקו לי הרבה יותר משנתתי להם[...] "[4].

הסבל שחוו בתקופת המלחמה והשואה , אבדן  בני משפחה והתהפוכות האישיות שהיו מנת חלקם חשלו את רוחם של הצעירים הללו. לכל אחד היו סיבות שונות להצטרפותם לקורס הטיס. מה היו הסיבות שהניעו אותם להתנדב לחיל האוויר ולהיות אנשי צוות אוויר? האם קורס הטיס והשרות המשמעותי בחיל האוויר  היווה נחמה על האבדן של בני משפחה והילדות? באיזה אופן  השפיעה חוויית המלחמה על הבחירה בהתנדבות לקורס הטיס? וכיצד עצבו חוויות השואה את תרומתם  לחיל האוויר?

בספרו שמע ישראל ...תשרי חשוון כסלו  מתאר אריה עוז את קורותיו בסיום המלחמה אצל המסתירים ההולנדים:

 [...] מטוסי בנות הברית חלפו מעל ראשינו מדי יום ביומו ברעש גדול גושים-גושים. רעש המנועים היה מונוטוני  ומתואם. בלילה נהגתי להאזין להם דקות ארוכות לפני שהצלחתי להרדם. הכרתי את סוגי ודגמי המטוסים לפי רעש המנועים [...]  המנועים השמיעו את ניגונם, אבל שונה בתכלית. ידעתי לפי הרעש: אלה טסים על שלושה מנועים פועלים ואלה על שני מנועים בלבד[...] "[5].

[...] בשדות החווה שמעבר לגדר הניחו הקנדים פלטות של ברזל שהיו מחוברות אלו לאו ויצרו משטח חנהי והסעה למטוסים קלים שחנו עליהן. על יד המטוסים עמדו ופטפטו טייסים במדים כחולים עם דרגות של סמל על שרווליהם. עמדתי נפעם על-יד הגדר זאת וחלמתי:"גם אני אהיה טייס באחד הימים". פחות מאחת עשרה שנים מאוחר יותר , ב-5 בינואר 1956, הצמיד האלוף דן טולוקובסקי , מפקד חיל האוויר דאז, כנפי טיס לחזי, כנפיים שמרכזן מגן דוד כחול[...] ".[6]

בספרו רשאי להמריא כתב יוסף עופר ז"ל: [...] כתוצאה מהלקחים שלמדתי בשואה התגבשה השקפת עולמי. אני מאמין: שאין לשפוט את הזולת, מיוחד את אויבינו, בהכללות; שנוכח אי הצדק ועוולות האנטישמיות שפגעו בנו – ועודן פוגעות- בבני עמנו, עלינו להתנהג כלפי המיעוטים שבקרבנו ביחס הוגן יותר משזכינו לו ביושבנו בקרב עמים אחרים כמיעוטים;  שנקמנות אינה מתקנת עוולות;  שפטריוטיזם הצהרתי וצעקני אינו תחליף לאהבת מולדת אמיתית ובונה[...] "[7]

בעשור השישי והשביעי לחיי הניצולים חלקם נפתח והחל לספר את חוויותיו האישיות במקביל לשינויים שחלו ביחסה של החברה הישראלית מהתנשאות לאמפטיה לשואה, לניצולים ולדימוייה. התקומה הצמיחה אותם לשחקים,  תרומתם של ניצולי השואה לבטחון המדינה  ולערכים הלאומיים מהווים פרק חשוב בתולדות עם ישראל  .

מטרות המחקר:

1.תעוד קורותיהם של אנשי צוות אוויר  ניצולי שואה בשלושה היבטים : הספור האישי, ספורו של חיל האוויר  והספור הלאומי הערכי.

2. נתוח  תרומתם של אנשי צוות אוויר ניצולי שואה לחיל האוויר ולמדינת ישראל .

שאלות מרכזיות שנדונות במחקר:

מה היו  הסיבות שהניעו אנשים אלה להתנדב לחיל האוויר ולהיות אנשי צוות אוויר?  האם וכיצד היווה קורס הטיס והשרות המשמעותי בחיל האוויר  נחמה על האבדן של בני משפחה והילדות? באיזה אופן  השפיעה חוויית המלחמה על הבחירה בהתנדבות לקורס הטיס? וכיצד עצבו חוויות השואה את תרומתם  לחיל האוויר?

 

 

 

 

אופן ביצוע הבמחקר שלב א: קבוצת אנשי צוות אויר יבד"לא (43)

ריכוז נתונים אישים על ידי מתנדבי הפרויקט.

גביית עדויות על ידי יד ושם

 איסוף תצלומים וחומר ארכיוני ,ביצוע ראיונות  אישים  וקבוצתיים עם אנשי צוות אויר ניצולי שואה יבל"א  ונתוח ראיונות אישים על ידי החוקרת.

 

 



 

   [1] http://www.iaf.org.il/4381-38813-he/IAF.aspx               

[2] שעיה חרסית, שמים חדשים וארץ חדשה, כתיבה ועריכה: יהודית רותם קבוץ דליה תשע"ג 2012

[3] שעיה חרסית, שמים חדשים וארץ חדשה, עמ' 292-293

[4] שעיה חרסית, שמים חדשים וארץ חדשה, עמ' 295

[5]  אריה עוז, שמע ישראל  תשרי חשוון כסלו, יהוד, 2011 עמ' 33-32

[6] אריה עוז, שמע ישראל  תשרי חשוון כסלו, עמ' 35

[7] יוסף עופר, רשאי להמריא, משרד הבטחון, תשנ"ב 1992 עמ' 11

 

אתם כאן: Home פרוייקטים מחקריים מתקומה לשחקים