ספרים ומאמרים

mitzuvpic ספר זה הוא אסופה של מחקרים העוסקים במיצוב הזיכרון בישראל כהליך המשלב תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק הראשון הוא מעין הקדמה כללית שמתחקה אחר משמעות המלה זִכָּרוֹן בעברית המקראית. שאר הפרקים הם היסטוריים. הפרק השני מוקדש לפועלו של דוד בדר, איש העלייה השנייה, שבשנות הארבעים למאה הקודמת פעל להקמת מצבות על קברים נשכחים של חלוצים שנשכחו. הפרק השלישי עוסק במיצוב הזיכרון בלוח השנה. במרכז הדיון קורות קביעתו של ד' באייר בלוח השנה הלאומי כיום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות. הפרק הרביעי עוסק בכינונו של בית הקברות על הר הרצל כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. הפרק החמישי, שהוא גם הארוך מבין כל פרקי הספר, דן בשאלת הנצחת החייל האלמוני בתולדות מפעל ההנצחה הציוני. הפרק החותם את האסופה מוקדש למצבות הזיכרון שנבנו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

 

 

 

 

dagesh2

החיבור עוסק בגלגוליו של מפעל הנצחת החייל האלמוני בישראל. חלקו הראשון של החיבור מוקדש למופעיו של החייל האלמוני בשיח היישוב היהודי. בהמשך עוסק הדיון בחלוץ האלמוני ובמעפיל האלמוני, מי שאלמוניותם הדגישה את היותם סמלים לנתינה המוחלטת בשירות האומה. חלקו השני של החיבור דן במיזם ההנצחה הממלכתית של החייל האלמוני בירושלים שעלה על סדר היום של משרד הביטחון בדצמבר 1949. בהמשך נדונות החלופות השונות שעלו מאוחר יותר על סדר היום הממלכתי, ביניהן הקמת הגלעד ברחבה שלפני משכן כנסת ישראל ובניית נר תמיד ברחבת הכותל.

המשך

 

 

 

 

dageshnew1לאחר מסע הלווייה רב-רושם ברחובות תל אביב נטמן ב- 1926 ארונו של המנהיג הציוני מקס נורדאו בבית הקברות של העיר העברית הראשונה. חלקו הראשון של המחקר עוסק במסע ארונו של נורדאו מפריז לתל אביב כפרק בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של הציונות. חלקו השני דן בתכנון מצבת הקבר של המנהיג הציוני כהיבט של יצירת פנתאון לאומי בבית הקברות הישן של תל אביב. 

 המשך

 

 

 

 

 

Capture99

 ספר זה מציג בפני הקורא שני חבורים של גוסטב גבריאל כהן (1906-1830), מי שהיה ידידו של הרצל. החיבורים הללו נכתבו בשנות ה-80 של המאה ה- 19, והם עדות  משכנעת על חיוניותה של הציונות המוקדמת. החיבורים  מציגים את חזונו של כהן על עם יהודי בעל הגדרה עצמית, ועוסקים במצוקת יהודי מזרח אירופה ובמאמצי ההתבוללות של יהודי מערב אירופה.