בשלוש השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה עסקו ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית במתקפה תקשורתית ציונית עולמית בעבור שיקומם ויישובם מחדש של ניצולי השואה. במסגרת מסע תעמולה זה שנשען על סרטים שהפיקו ועיתונים שהוציאו לאור, פנו ליהודים וללא-יהודים ברחבי העולם, גייסו מאות מיליוני דולרים לתנועה הציונית והשפיעו על עיצוב תפיסת הזיכרון הקולקטיבי של השואה ושל ניצוליה בדעת הקהל העולמית. הספר טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים מנתח את ייצוג השואה, ניצולי השואה והשתקמותם בקולנוע ובעיתונות של ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית בין השנים 1948-1945/ זהו המחקר המשווה הראשון בין המדיה הארץ-ישראלית למדיה היהודית-האמריקנית בשלוש שנים משמעותיות אלו והוא מקיף קורפוס עצום ועשיר של חומרים היסטוריים-ארכיוניים שלא נסקרו בעבר. הספר מראה כי על אף העובדה שהארגונים בארץ-ישראל וגם בארצות הברית פעלו תחת המטריה הציונית עבור מטרות דומות ופנו לאותו קהל יעד, התרבויות השונות בהן התנהלו והאינטרסים הספציפים שלהם הביא אותם לבנות ייצוגים אחרים, לעיתים מנוגדים לחלוטין, של האירועים ההיסטוריים.
