הקמת מדינת ישראל הייתה כרוכה בהקמת מוסדות פוליטיים וסוכנויות ממשל, שהם תמצית קיומה של המדינה כגוף שלטוני. במקביל לגיבוש דפוסי הממשל עוצבה התרבות האזרחית הישראלית, על סמליה המיוחדים, המיתוסים והפולחנים האופייניים לה. סמלים, מיתוסים ופולחנים אלה יצרו מערכת תרבותית מורכבת, שסיפקה את המסד הסמלי להגדרת הזהות הלאומית של מדינת ישראל. האופי הממלכתי המובהק שהיה למיסודם והמעורבות של הרשויות בתהליך, מדגישים את החשיבות שהייתה להם במסגרת בניין-הלאום, שמנהיגי המדינה, ובראשם בן-גוריון, היו מחויבים לו אידיאולוגית ורגשית.
ספר זה מוקדש לדיון בעיצוב חגיגות העצמאות ובגיבוש הדפוסים הציבוריים של הנצחת הנופלים במלחמת העצמאות בשנים הראשונות לעצמאות ישראל. העצמאות וזכר הנופלים היו למוקדיהם של שני פולחנים לאומיים, שהיו מזוהים ישירות עם העצמאות המדינית ועם סיפור כינונה של הריבונות העברית. הקשר הנושאי והארגוני בין שני פולחנים מאלה והדמינה כגוף שלטוני המעורב בהליך הפקתם בזמן ובמרחב הציבוריים מאפשר להתייחס אליהם כאל פולחני מדינה, שחשיבותם גם בכך ששילבו את המדינה ואת מיתוס כינונה במערך הסמלי-טקסי של החיים הציבוריים.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לדיון בפולחן העצמאות ועוסק בקביעת יום החג הלאומי בלוח השנה הלאומי, בעיצוב טקסי חג העצמאות, במצעדים הצבאיים ובניסיונות לעצבו בהתאם לדפוסים יהודיים מסורתיים. חלקו השני של הספר מוקדש לדיון בהיבטים העתיים והמרחביים של הנצחת הנופלים: קביעתו ועיצובו הטקסי של יום הזיכרון לנופלים, בנייתם של בתי הקברות הצבאיים והקמת מצבות הזיכרון לזכר הנופלים במלחמת העצמאות.
