"צָרִיךְ כִּי שְׁמוֹ יִזָּכֵר, שֶׁיַּפְעִים אוֹתָנוּ, יִתְבַּע וְיַזְכִּיר אֶת הָרַעְיוֹן אֲשֶׁר קַבְּצָנוֹ הִנֵּה, רַעְיוֹן הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה"
(ברל כצנלסון, כ' תמוז תרפ"ח)
ברוכים הבאים
מוסד הרצל לחקר הציונות הוקם כמרכז מחקר אקדמי באוניברסיטת חיפה ביוזמתו ותמיכתו של ד"ר ראובן הכט. מאז הקמתו המוסד יוזם, מוביל ומנהל פרויקטים מחקריים בתחומים הקשורים לתולדות הציונות, להיסטוריה הפוליטית, התרבותית והחברתית של שיבת ציון ושל מדינת ישראל ובסוגיות הקשורות בהיסטוריה של הלאומיות המודרנית.
במוקד העשייה האקדמית של מוסד הרצל לחקר הציונות נמצאת הפעילות המחקרית שהוא יוזם ומקדם. מוסד הרצל מפרסם את ממצאי המחקר באמצעות ספרי עיון, מונוגרפיות קצרות, מאמרים וקבצי תעודות. פעילותו האקדמית של מוסד הרצל לחקר הציונות באה לידי ביטוי בימי עיון ומפגשי חוקרים מישראל ומחו
צה לה ובטיפוח שיתופי
פעולה עם ארגונים ומוסדות בישראל העוסקים בלימוד היבטים שונים של הציונות כרעיון פוליטי, כמפעל לאומי וכמורשת היסטורית.
אירועים קרובים
תערוכת על הקו - מטריאסטה לארץ ישראל 1940-1920
לסיור מלא בתערוכה הווירטואלית לחץ כאן
ראיון עם פרופ' מעוז עזריהו
The Mythography of Tel Aviv
ברכות חמות לראש מוסד הרצל פרופ' מעוז עזריהו על זכייתו במענק המדעים העולמי הראשון למדעי הרוח מטעם אוניברסיטת קונטיקט UConn בארה"ב
הרצל בנוף
מורשת הרצל
פרסומים
ספר זה מביא בפני הקורא הישראלי מגוון מחקרים אקטואליים והיסטוריים הבוחנים את החברה הבדואית בנגב ואת יחסיה המורכבים עם מדינת ישראל. פרקי הספר נכתבו על ידי חוקרים מובילים מתחומי התכנון, הגיאוגרפיה, המשפט, המגדר ההיסטוריה, המזרח התיכון ועוד.
ספר זה מביא את סיפורן של אסירות ועצירות ארגוני המחתרות שלחמו בשלטון הבריטי למען הקמת מדינת ישראל ושנכלאו בבית-הסוהר לנשים בבית-לחם ובמחנה המעצר הסמוך אליו. הספר מתחקה באמצעות המכתבים האישיים שכתבו האסירות והעצירות אחר חוויותיהן, שגרת יומן, תודעת המאסר והפסיכולוגיה האישית והקולקטיבית שליוותה את תקופת ישיבתן בבית-לחם. לקריאה
The Story of the "Bergson Group" and its campaign for a Jewish Army to save the Jewish people of Europe, and the establishment of a Hebrew Republic in Palestine.
העיר הזוכרת, שלה מוקדש הספר, היא מארג של הנצחות ציבוריות הפזורות בשטחה הפתוח של תל אביב-יפו ומהוות היבט יום-יומי של החוויה העירונית. הדיון בספר מתמקד בתיעוד היסטורי וניתוח פרשני של מצבות ואנדרטאות שעיריית תל אביב (מאז 1950: תל אביב-יפו) הייתה מעורבת בהקמתן כחלק מתהליך עיצוב נוף זיכרון עירוני כהיבט רשמי של העיר הזוכרת. לקריאה
ספר זה מכנס חליפת מכתבים שמעולם לא ראתה אור: התכתבות בין שני חברים שהיו שותפים פוליטיים במשך מרבית חייהם הבוגרים — הלל קוק ושמואל מרלין. קוק ומרלין היו חברים במשלחת האצ"ל לארה"ב בין השנים 1940 – 1948, וחברים באסיפה המכוננת של כנסת ישראל. ממכתביהם של השניים מצטיירת ידידות יוצאת־דופן המספרת, מבעד לעדשה הסובייקטיבית שלאחר מעשה, את סיפורן של כמה מן השנים הסוערות ביותר במאה ה־ 20. לקריאה
ארץ, מולדת: חמישים שנות עלייה של נשים יהודיות מארצות הברית, אוטוביוגרפיה קולקטיבית (2017-1967) מספר את סיפורן של שמונה עשרה נשים צעירות שעלו ארצה מארצות הברית מאלף ואחת סיבות ונשארו בארץ מאלף ואחת סיבות אחרות. המשך
ראשיתה של רצועת עזה היה בתהליך שהביא לקבלת החלטת החלוקה של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, עובדת קיומה נקבעה בהסכם שביתת הנשק שנחתם בין ישראל לבין מצרים בפברואר 1949 וגבולותיה כוננו בהסכם פשרת השעה שנחתם כשנה לאחר מכן. המשך
הספר בוחן את המערכה הסוערת בין יוצאי לח"י על מורשת הארגון בו פעלו. הפולמוס ארוך השנים התנהל בין יוצאי הפלג הימני בלח"י אותו ייצג ד"ר ישראל אלדד ליוצאי הפלג השמאלי אותו ייצג נתן ילין-מור והוחרף במהלך השנים בעקבות הכיוונים הפוליטיים אליהם פנו השניים. זה לימין הרדיקלי וזה לשמאל הרדיקלי. לקריאה
מיכאל הלפרין סיקרן את בני דורו, בני העלייה הראשונה והשנייה, הלהיב את חלקם והעניק להם השראה. לאחר מותו נקראה דמותו לדגל על ידי שתי התנועות המרכזיות ביישוב ובתנועה הציונית, ובהמשך גם במדינת ישראל - תנועת העבודה והתנועה הרביזיוניסטית, לשם ביסוס הלגיטימציה של כל אחת מהן.ההתבוננות בדמותו של הלפרין ובגלגוליה לאחר מותו, במשך כמאה ועשרים שנים, מתחברת לתופעות היסטוריות כמו העליות הראשונות וצמיחת הציונות. המשך
ספר זה מנתח את ייצוג השואה, ניצולי השואה והשתקמותם בקולנוע ובעיתונות של ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית בין השנים 1948-1945. זהו המחקר המשווה הראשון בין המדיה הארץ-ישראלית למדיה היהודית-האמריקנית בשלוש שנים משמעותיות אלו והוא מקיף קורפוס עצום ועשיר של חומרים היסטוריים-ארכיוניים שלא נסקרו בעבר. המשך
ספר זה הוא אסופה של מחקרים העוסקים במיצוב הזיכרון בישראל כהליך המשלב תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק הראשון הוא מעין הקדמה כללית שמתחקה אחר משמעות המלה זִכָּרוֹן בעברית המקראית. שאר הפרקים הם היסטוריים. הפרק השני מוקדש לפועלו של דוד בדר, איש העלייה השנייה, שבשנות הארבעים למאה הקודמת פעל להקמת מצבות על קברים נשכחים של חלוצים שנשכחו. המשך
