דוח תקופתי- פברואר 2022

הרצל בתקשורת

 

מאת ד"ר אנטון ברקובסקי

 

 בעיתונות

 

ב"כלכליסט" הופיעה פרסומת של הפודקאסט החדש של הספרייה הלאומית. הוא הוקדש להיסטוריה היהודית והארץ הישראלית. במסגרת הנושאים שהועלו בו - "...על נישואיו הכושלים של הרצל ובריחתו מהבית לעיסוקים ציוניים...".[1]

ההסתדרות הציונית וקק"ל החלו לעסוק בפעילות חינוכית בקרב צעירים חרדים, במטרה לגייסם לצבא. במסגרת תוכנית ההכנה למדו הנערים על הרצל, ציונות והיסטוריה.[2] ההתנגדות לכך הושמעה ב"הפלס". בין קטעי "תעמולה" שהופנתה נגד הנערים החרדים ושפורטו בכתבה צוינו: ההודעה לעיתונות שנכתב בה "מה הקשר בין הרצל לבין צעירים חרדים? - לא רק זקן, אלא גם תוכנית "אחים לסיירות"..."; המסע של הצעירים במרכז הרצל; והכרת הצעירים עם מורשתו של חוזה המדינה.[3]

תערוכת תמונות חדשה שנפתחה בכנסת חשפה "פרשנות מיוחדת לחוקים מרכזיים בהיסטוריה". בין התמונות הללו נמנתה "פרשנות מיוחדת לחוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו, התשס"ד-2004) בעזרת צילום דמותו של הרצל בעדלאידע שנערכה במבשרת ציון...".[4]

המחזה של הרצל - "הגטו החדש" - עלה על הבמה בירושלים. ב"מקור ראשון" הופיע הראיון עם המתרגם והבמאי של היצירה, פרופ' יהודה מורלי. מורלי עמד על נסיבות הכתיבה והמסרים של המחזה. בין היתר הצביע על כך שעוד לפני פרשת דרייפוס ניסה הרצל להתמודד עם האנטישמיות האירופית והבין כי התבוללות איננה הדרך. גם בהתנהגותו של הגיבור הראשי של המחזה השתקף הרצל עצמו, עם תפיסותיו והרגליו הבורגניים, עם הקונפליקטים של זהות, ועם רצונו להקריב הכל למען השגת המטרה הנשגבת - הקרבת עצמו בשביל להציל את העולם.[5]

ב"מקור ראשון" סוקרה ההיסטוריה של מלאכת מתן שמות הישובים בארץ לדורותיה. בין שאר הדוגמאות המאיירות את התופעות השונות במלאכה המורכבת הזאת הופיע המקרה של הרצליה (ושל רחובותיה) - שנועדו להנציח במרחב את חוזה המדינה ומורשתו.[6]

בעקבות פרשת פינוי שכונת שיח ג'ראח וההמולה שנוצרה סביבה, טען צבי כסה כי הוא "חייב תשובה מוסרית... " בתור "... ישראלי - מקור של כוח וצדק, וכאלה היינו עד למשיחיות שפלשה לחיינו עם הניצחון ב-67...". את התשובה המתביישת הזו הגה בין היתר תוך שימוש בטענה, כי "אנחנו עם בין העמים. הרצל, ויצמן, בן-גוריון, ז'בוטינסקי, ארלוזורוב ושרת הוליכו מאבק - עד שקיבלנו מעמי העולם מדינה...".[7]

על רגע "גלי ההדף" מהרחקתו של השדרן יעקב ברדוגו מ"גלי צה"ל" כתב ניר קיפניס על ביקורו ברמת הגולן. הכותב נדהם מהאפשרות של הגבלת חופש הביטוי ומכך ששר הביטחון של המדינה יקבע מי ישדר ברדיו. הכתבה הסתיימה בפסקה האופטימית הבאה: "למרות הזיקה של הדרוזים בגולן לאחיהם תושבי סוריה, מי שמתבונן בנעשה ביישוביהם יראה איך המפגש בין החזון הציוני לבני הארץ הערבים יוצר שלם גדול מסך חלקיו, ברוח אלטנוילנד של הרצל".[8]

לרגל חגיגת יום הולדתו ה-80, הופיע ב"ידיעות האחרונות" ראיון מורחב עם אהוד ברק, בשילוב קטעים ביוגראפיים ותיאור חזונו. בין היתר טען ברק: "...ישראל לא יכולה להיות גם יהודית, גם דמוקרטית וגם לשלוט ביהודה ושומרון... ישראל חייבת להכיר ברעיון שתי המדינות... אבות הציונות - הרצל, ז'בוטינסקי, בן-גוריון - דיברו שלושתם על הייחוד של המדינה שתקום כיהודית, ציונית ודמוקרטית. ואין סתירה יותר גדולה בין החזון שלהם לבין מה שראינו בישראל בשנים האחרונות".[9]

ראובן הרסטל, מנכ"ל "אוצר ההתיישבות היהודים," הולך להציג את תערוכת הצילום שלו בבית קינן שבהרצליה.[10] 

 

[1] לב-ארי, שירי. פודקאסט: לגלות את הסיפורים המעניינים באמת על מקימי המדינה. כלכליסט (3.2.2022), עמ' 36.

[2] תמרי, לירן. תכירו: הרצל. ידיעות ירושלים (4.2.2022), עמ' 30.

[3] הירש, ב'. ההסתדרות הציונית וקק"ל החלו לעסוק בפעילות תעמולה בקרב צעירים חרדים. הפלס (4.2.2022), עמ' 21.

[4] רוט-אבנרי, דניאל. החוקים ששינו את המדינה - בתמונות. ישראל היום! (7.2.2022), עמ' 24.

[5] קולמן, בתאל. מחזה המדינה. מקור ראשון - שבת (11.2.2022), עמ' 16-17.

[6]  קולמן, בתאל. למען השם. מקור ראשון - דיוקן (11.2.2022), עמ' 1-9.

[7]  כסה, צבי י'. אני מתבייש. מעריב - השבוע (15.2.2022), עמ' 5.

[8]  קיפניס, ניר. גלי הדף. מעריב - המוסף (18.2.2022), עמ' 59.

[9]  בר-חיים, גבי. מסע שנות השמונים. ידיעות האחרונות - 7 ימים (18.2.2022),  עמ' 1, 44-49.

[10]  לוין, טליה. בעיניים שלו. מעריב - המגזין (24.2.2022), עמ' 6-7.