הרצל בתקשורת

 

מאת ד"ר אנטון ברקובסקי

 

בעיתונות

 

במכתבו למערכת "הארץ" ביקר רימון לביא את מאמרו של ישראל הראל. במאמר של הראל נטען כי פועלם של כצנלסון, בן גוריון ומפ"ם להקמתה ולביסוסה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות תואם את הרוח הנוכחית יותר מהחזון של הרצל, בורוכוב וז'בוטינסקי.[1]

"בעולם קטן" משה נחמני המשיך בסדרת המאמרים שסוקרים את שורשיה של הציונות ואת מייסדיה הדתיים. בטור המאה במספר, בין השאר הכותב הדגיש את זיקתו לדת של הרצל והשפעת הרבנים על חזונו.[2]

ב"גלובס" דני זקן ראיין את דני אילון. במאמרו סקר זקן את רעיונותיו והזכיר את ספרו החדש של אילון, בו מזהיר מעלייתו של הימין המשיחיסטי ומהדרדרות היחסים עם הפלסטינים והעולם הערבי. בין השאר, כדי לבסס את טענותיו על הצורך לשנות את הנרטיב הישראלי המודרני, הזכיר אילון את אבות הציונות (הרצל, ז'בוטינסקי, בן גוריון, כצנלסון). אבות הציונות הללו כתבו רבות על זהותה העתידית של המדינה, זו היהודית והדמוקרטית שאמורה להבטיח זכויות יסוד של אזרחים ומיעוטים.[3]

לרגל ציון 120 שנה להיווסדותה, השיקה קק"ל תערוכה סמוך לביתו של הרצל בבודפשט.[4]

ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, כתב ב"מעריב" על נסיבות, ביטויים והשלכות של איבוד המשילות בישראל. את כתבתו סיים באמירתו של הרצל: "הציונות היא אידיאל שאין לו סוף".[5]

במאמרו ב"ידיעות אחרונות" צופה ארי שביט את "מחאת המיליון" נגד הימין הקיצוני, ואף קורא למחאה שלדבריו: "...חייבת להציג ברית לאומית-ממלכתית של אנשי ימין, מרכז ושמאל. אל מול הקנאות הלאומית אשר מחללת את מורשת הרצל - עליה לדבר בשם הרצל".[6]

ב"ג'רוזלם פוסט" מיכה גודמן סקר את ספרו האוטוביוגרפי של בנימין נתניהו - "ביבי - סיפור חיי". לא פעם הודגשה בטקסט ההשפעה של רעיונותיהם של ז'בוטינסקי והרצל על המחבר ועל אביו.[7]

עשור לאחר מות אשתו - ענת - חזר גידי גוב לשיחה האחרונה עימה. באחת התשובות ציינה ענת: "... החשבתי את עצמי ציונית ואני עד היום מחשיבה את עצמי ציונית, לפחות על פי הרצל, או אחד העם ובובר...".[8]

ב"המקום" ישי הבלין כתב בהרחבה על הרב יצחק ברויאר ורעיונותיו, בדגש על רצונו להעביר את מרכזי התורה לארץ ישראל ולכונן מדינה שמנוהלת על פי התורה. בהקשר להרצל צוין על ברויאר, כי הוא היה ידוע במאמרים שפרסם נגד הציונות, נגד הרצל ונגד "מזרחי", כי הוא חשב שהרצל הבין משהו על היהדות שהיהדות הרפורמית לא הבינה, וזה שהיהדות היא עם, אם כי הוא לא הבין מה התוכן הפנימי של העם  הזה. "הרצל וציונות חשבו שההגדרה הלאומית של עם ישראל דומה לזו של כל העמים. הם לא הבינו שהעם היהודי הוא "בריאה חדשה בהיסטוריה", כמו שכתב לפני כן הרב הירש".[9]

במוסף של "המעריב" פורסמה כתבה לציון מאה שנים למותו של אליעזר בן יהודה. לצד ציון רעיונותיו, פועלו, הישגיו וכישלונותיו, צוטטו בכתבה קטעים ממכתבים של בן יהודה, בהם התייחס להרצל לאחר המפגש איתו ובעקבות נאומיו בקונגרסים. ביניהם: "מה שחסר לד"ר הרצל הוא לב, אף כי לפי שמו היה צריך שיהיה לו לפחות לב טוב.."; "ד"ר הרצל שונא ומתנגד גמור לנשים ובכל פעם שהוא מוצא הזדמנות, הוא שולח בהן את לשונו מדבר בהן בזלזול גדול". בקונגרס אוגנדה בן יהודה דווקא צידד בהרצל וכתב: "... הרצל גם גורדון צוהלים - מקלט, בית".[10]

ב"גלובס" יואב קרני שיבח את פועלו של בן יהודה והציע לראות בו "...שווה ערך להרצל. זה יסד את הציונות המדינית, וזה את העברית המדינית...". עוד ציין קרני, כי הרצל לא כתב על השפה העברית ב"אלטנוילנד" שלו.[11]

"ידיעות אחרונות" חשפה אחד מדפי המילון של בן-יהודה שחולץ מביתו בירושלים בפרעות תרפ"ט ושכיום "מוחזק אצל אספן אמנות וממוסגר בביתו בין החתימות של חוזה המדינה הרצל והנדבן משה מונטפיורי".[12]

ד"ר ישראל לייטמן הצביע על העדר המוטיבציה של המתגייסים לשרת כלוחמים ביחידות קרביות, אם כי ציפה ל"סיבוב מפתיע בדרך". לדעתו, מיעוט המשרתים הקרביים הוא תוצר של חלוקת האומה, וזה לא סימן מדאיג לשבירת הרוח הציונית, הרי שאפילו בתקופת הרצל הרוח הזו לא הייתה שלמה. לדעת לייטמן, הרצל אומנם עשה רבות לתנועה הציונית והקמת המדינה, אבל "הציור הרוחני של הציונות נעדר משם...".[13]

ב"ישראל היום" ברובריקה של "ציטוט ביום" הופיע המשפט של של הרצל מתוך "מדינת היהודים": "לכן אני מאמין כי דור של יהודים נפלאים זה יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים".[14]

ב"ידיעות אחרונות" סימה קדמון בחרה באליעזר בן יהודה כ"איש השנה". לצד טיעוניה הרבים בעד הבחירה, ציינה קדמון בסוף הכתבה: "...כששנאה מאיימת להחריב את הנס הציוני שחלם משוגע אחד, בנימין זאב הרצל, כשהקרע בעם הוא אולי הקשה ביותר שידענו - העברית היא אחד התפרים האחרונים שעוד מחזיקים אותנו יחד".[15]

ב"שישי בגולן" אורי הייטנר התמקד על מורשת המכבים, נתן את פרשנותו לשיר של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ", הזכיר את השימוש במכבים בפואמה של ביאליק שכתב לאחר פרעות קישינב ובשירו "הקימו הדור, חשפו אור", וסיים בציטוט של הרצל מתוך "מדינת היהודים": "לכן אני מאמין, כי דור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים!"[16]

ב"הארץ" ד"ר יזהר הס, מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, התריע מפני שינויים ב"חוק השבות". את מאמרו התחיל בציון העובדה, כי החוק "...הובא למליאת הכנסת בכ' בתמוז תש"ט, יום השנה לפטירתו של הרצל... הוא עבר פה אחד. איש לא העיז להצביע נגדו".[17]

 

[1] לביא, רימון. נביאי השקר האמיתיים. הארץ (1.12.2022), עמ' 15.

[2] נחמני, משה. מייסדי הציונות. עולם קטן (2.12.2022), עמ' 14-16.

[3] זקן, דני. "אנחנו לא מבינים שניצחנו וממשיכים לשלוח את ילדינו להרוג ולהיהרג". גלובס - המגזין (2.12.2022), עמ' 14-16.

[4] כהן, משה. תערוכה לתולדות הציונות בבודפשט. מעריב - השבוע (4.12.2022), עמ' 24.

[5] לנקרי, שמעון. מקלות וגזרים. מעריב - המגזין (5.12.2022), עמ' 3.

[6] שביט, ארי. מחאת המיליון. ידיעות אחרונות (8.12.2022), עמ' 20.

[7] Goodman, Mikah. The Netanyahu Paradox. The Jerusalem Post - magazine (9.12.2022), pp. 1-2, 7-9.

[8] שקד, רענו. "הגעגוע הוא נתון קבוע, בסיסי...". ידיעות אחרונות - 7 ימים (9.12.2022), עמ' 1, 54-58, 60.

[9] הבלין, ישי. תורה עם דרך ארץ ישראל. המקום - מגזין לחרדים (12.12.2022), עמ' 52-59.

[10] ספיר ויץ, כרמית. ברית מילים. מעריב - המוסף (16.12.2022), עמ' 22-27.

[11] קרני, יואב. מאה שנה למותו של אליעזר בן יהודה: וזה היה החלום. G גלובס - מגזין (16.12.2022), עמ' 10, 12.

[12] אלבז אלוש, קורין. הדף האבוד ממילון בן יהודה. ידיעות אחרונות (18.12.2022), עמ' 16.

[13] לייטמן, ישראל. לתת מוטיבציה ללוחמים. זמן מבשרת (22.12.2022), עמ' 44; לייטמן, ישראל. לתת מוטיבציה ללוחמים. גל שבע (23.12.2022), עמ' 4.

[14] ציטוט ביום. ישראל היום! (22.12.2022), עמ' 27.

[15] קדמון, סימה. מחיה הנשמה היהודית. ידיעות אחרונות - 7 ימים (23.12.2022), עמ' 54.

[16] הייטנר, אורי. אתה המכבי. שישי בגולן (23.12.2022), עמ' 34-35.

[17] הס, יזהר. גבולות הקולקטיב היהודי. הארץ (28.12.2022), עמ' 11.