Herzl Institute מוסד הרצל לחקר הציונות - דוח תקופתי- דצמבר 2021

דוח תקופתי- דצמבר 2021

הרצל בתקשורת

 

מאת ד"ר אנטון ברקובסקי

 

בעיתונות

 

ב"עולם קטן" פורסמו ממצאי מחקרו של משה נחמני. הוא גילה בספרייה הלאומית תעודה המתארת בצורה מרגשת את הזיקה ההיסטורית שבין מתתיהו החשמונאי "ראש משפחת המכבים", לבין מתתיהו הרצל "מכבי דורנו". מדובר בתעודה חגיגית שהוענקה לחוזה המדינה בשנת תר"ס מאת אגודת "בני ציון" באודסה. צילומה צורף לכתבה.[1]

אפרת דוידוב, דוקטורנטית במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, פרסמה מאמר ב"לקסי-קיי" שדן במאפייניה של "אוטופיה חינוכית". בסקירת ספרות מצומצמת הוזכרה ברפרוף האוטופיה הציונית של הרצל (לצד אלו של שץ, לוינסקי ואחרים).[2]

מרכז הרצל מבית ההסתדרות הציונית העולמית והמועצה הציבורית להנצחת זכרו של הרצל במשרד ראש הממשלה ערכו כנס בנושא "הרצל, הציונות ואזרחי ישראל הערבים". במסגרתו נבחן חזונו של חוזה המדינה לעומת יישומו בפועל בישראל של שנת 2021. בין הדיונים שהתקיימו במהלך הכנס הועלה הנושא הבא: "האם הרצל היה חותם על חוק הלאום". בין משתתפי הכנס הרבים נמנה גם אדם רז (מחבר הספר "הרצל, מאבקיו מבית ומחוץ").[3]

בעיתון בשפה הרוסית "מיג" פורסם על "הג'וב" של אורי זכי – בעלה של יו"ר של מפלגת מר"צ – תמר זנדברג. במסגרת העסקה שבין המפלגות "יש עתיד" ומר"צ מונה זכי לראש מרכז הרצל. בכתבה צוטט זכי המתייחס למינויו (תרגום מרוסית): "...שנה חדשה, תפקיד חדש. בגאווה מבשר על תחילת דרכי כיו"ר מרכז הרצל... מצעירותי יראתי כבוד להרצל. כרגע אני אמון על שימור וקידום מורשתו...". בהמשך הכתבה פורטו תנאי העסקתו של זכי וצוטטו שבחים על אודות יו"ר מרכז הרצל החדש, שאותם השמיעו פוליטיקאים מ"יש עתיד" ומר"צ.[4]

ב"נופשים" הופיעה סקירת תוכנית ומסלול הסיור בשכונת הבוכרים בתל-אביב: "... יצאו המשתתפים לסיור בשכונה עצמה, יפקדו את "הבית האדום" בו התגורר, קודם להקמת המדינה, שיח ערבי ששלט באזור, עם תוספת פרשיה עגומה בתולדות העדה. ברהט בו חנה בנימין זאב הרצל בדרכו לירושלים ולפגישה עם הקיסר במקווה ישראל וכן בתערוכת הסופר חיים יוסף ברנר וחבריו שנרצחו בבית יצקר...".[5]

בחידה היסטורית "מי האיש/ה?" שהגה משה נוסטלבאום על אודות הרצל, הצליח המחבר לאסוף מספר קטעים פיקנטיים מחייו של חוזה המדינה והביא מספר התבטאויות של אישים מפורסמים על אודותיו.[6]

תמצית קורות חייו של ביאליק הופיעו ב"זמן מבשרת". הרצל הוזכר בכתבה בהקשר לפרעות קישינב ב-1903: "...הפרעות עוררו את היהודים הציונים בראשות הרצל, ובאותה שנה כתב ביאליק שתיים מיצירותיו הידועות ביותר: "על השחיטה" ו"בעיר ההרגה".[7]

ב"עולם קטן" הופיעה הכתבה על שדנה בקונגרס הציוני הראשון, וזאת בדגש על זיקתו של הרצל לדת (התארח אצל רב העיר באזל ואף עלה לתורה בברכת השבת) ועל יחסיו החמים של חוזה המדינה עם מספר הרבנים של הציונות הדתית, שהיו צירי הקונגרס ושקורות חייהם פורטו בקצרה בהמשך הכתבה.[8]

"בישראל היום!" הפנו ביקורת חריפה כלפי "האובססיה האנטי-ישראלית" שנפוצה בעיתון ה"ניו יורק טיימס" בכל הקשור בתיאור שלל הנושאים שקשורים בישראל. בכתבה המורחבת נותח היחס העוין כלפי הציונות החל מימי הרצל ושל בעל העיתון (אדולף אוקס – מייצג היהדות הרפורמית בארה"ב) ועד ימינו.[9]

ד"ר חיים משגב ביקר בנימוס את שר הפנים הנוכחי, עמר בר לב, על אמירותיו בגנות מתנחלים, וסיים את כתבתו בקריאה "להתעשת" כדי לא לאבד את המדינה. באמצע הכתבה ציין משגב: "ואסור לשכוח, המדינה היהודית קמה במקום שבו נולדה לראשונה הישות היהודית העצמאית. מעולם לא היתה במקום הזה ישות לאומית אחרת. בנימין זאב הרצל... ידע שזאת הדרך היחידה שבה ניתן להרחיק את היהודית מהסכנות האורבות להן מכל עבר...".[10]

לקראת טקס הנחת אבן הפינה למתחם הכניסה החדש להר הרצל, תוארו עיקרי התוכנית הנוכחית וגם ההיסטוריות. בהמשך צוטט יו"ר הקק"ל, אברהם דבדבני: "חידוש מתחם הכניסה להר הוא מיזם חשוב שחל בשנת ה-120 לציון הקמת קק"ל על ידי הרצל בשנת 1901. מתחם הכניסה החדש יותאם למציאות הסביבתית הנוכחית, ויוסיף כבוד לפנתיאון הלאומי...".[11]

ב"ישראל היום!" פורסמה ביקורת מחמיאה לכרך השני של ספרו החדש של סיימון שאמה  - "הסיפור של היהודים", בו סוקר המחבר אירועים היסטוריים מנקודת מבט של יחידים. בין היתר ציין המבקר, כי "ספר עשיר זה בוחן את שנאת היהודים הישנה... וצופה בעליית היודופוביה החדשה... לבסוף, הוא מפגיש את הקוראים עם תאודור הרצל ועם לידת הציונות...".[12]

במסגרת "ועידת ישראל לעסקים של גלובס" התייחס רון חולדאי להעדר התכנון לטווח הארוך בישראל. לטענתו: "להרצל היה חזון, שהביא למהפכה הציונית, שבעקבותיה הוקמה מדינת ישראל, אבל חזון לבדו אינו מספיק... לחברה חפצת חיים, השואפת לעתיד בר קיימא – דרוש תכנון ארוך טווח".[13]  עמדה דומה הביע ראובן קרופיק (יו"ר בנק הפועלים), אם כי הוא שם דגש על המערכת הפיננסית ושוק ההון על רקע גידול דמוגרפי מתמיד של אוכלוסיית הארץ. לטענת קרופיק: "הייתי יכול לשרטט כאן מפת איומים דמוגרפיים, ביטחוניים, חברתיים שיובילו למסקנה עגומה, אך מסקנות עגומות היו גם בתפריט 1902, והרצל החליט לחזות אחרת...".[14]

ב"מעריב" פורסמה הקריקטורה שעיבדה את התמונה המפורסמת של הרצל במרפסת. בקריקטורה קורא חוזה המדינה לח"כ מנסור עבאס העומד מאחוריו: "בוא, יש מקום".[15]

ב"הארץ" גדעון לוי ביקר בחריפות את הממשלה הנוכחית. לטענתו, היא מייצגת את ה"ניאו-ציונים", שכלל אינם דבקים באידיאולוגיה השמאלנית שעומדת לכאורה בבסיס הרעיוני הרשמי של חלק מן המפלגות והאישים המרכיבים אותן. בין שאר ההאשמות שהשמיע, התייחס לוי לכתביו של אורי זכי, יו"ר מרכז הרצל, שטען כי "אסור להשוות בין הכיבוש בגולן לזה בגדה כי הגולן ריק...".[16]

הרב אברהם וסרמן (מחבר הספר "קורא לדגל – הראי"ה קוק ודגל ירושלים, האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית") סיקר את הרעיון של הקמת בית המקדש השלישי כחלק מן המימוש של החזון הציוני בארץ. לצד הבאת דברי הרבנים בנושא (הרב קוק, הרב קלישר), התייחס הכותב לתפיסתו של הרצל בנוגע לבית המקדש, כפי שהוא בא בספרו "אלטנוילנד." הוא הזכיר את הביקורות של אחד העם ומקס נורדאו כלפי התיאור ההרצליאני. לטענת וסרמן, "התנועה הציונית אימצה בסופו של דבר רק את החלק המדיני בחזונו של הרצל, אף הרצל ראה את המקדש כעיקרה ושיאה של גאולת ישראל, גם אם לא במדויק. בכך הוא התחבר לשורשיה המקוריים שנטע הרב קלישר ואשר התחזקו בידי הראי"ה".[17]

זלמן שובל ביקר ב"מעריב" את המועמד היהודי לנשיאות צרפת - אריק זמור. לטענתו, התקרב המועמד הזה ברעיונותיו יותר מדי לכוחות הימין, וכלל לא נזהר מכך שהכוחות הריאקציוניים כבר הביאו במהלך ההיסטוריה להתפרצות האנטישמיות, "...שהגיעו לשיאן במשפט דרייפוס (שנתן להרצל את הדחף הרעיוני הציוני)...".[18]

על רקע מגפת הקורונה ומשחקי המכבייה המתקרבים, התייחס ראש העיר של אפרת, עודד רבידי, להיסטוריה של המדינה, לקשריה עם המוסדות הציוניים העולמיים ועם יהודי הגולה... בין היתר ציין הכותב, כי עוד מתקופת הקונגרסים של הרצל... נתפסה ישראל כבית לאומי של יהודים.[19]

במוסף של "הארץ" תואר מצבו העגום של ים המלח וההיסטוריה הארוכה של הזהרות ותחזיות שנכתבו ונשמעו בכל הנוגע להרס שלו על ידי הניצול האנושי הבלתי מתחשב. את המקורות לגישה ההרסנית בנוגע לים מצאו בין שאר הדברים "...בשורשי הציונות והיחס שלה לטבע. בנימין זאב הרצל חזה את הפקת המינרלים מהים, ובאוטופיה שחיבר אלחנן ליב לוינסקי ב-1922, "מסע הארץ ישראל בשנת ת"ת", מתוארת "עיר המלח...".[20]

סקירה היסטורית על נוכחות היהודים בהונגריה פורסמה ב"מזכר". בנושא של הרצל צוינו הדברים הבאים: כי הרצל נמנה עם קהילת היהודים שהגיעה להונגריה ממורביה, שנטו אחר רעיונות הקדמה ואימצו את ערכי ההשכל וזאת לעומת יהודי גליציה שדבקו ביהדותם המסורתית; כי לפני שעוד התחיל הרצל לחשוב על הטיוטה של "מדינת היהודים" הקדים אותו אציל הונגרי ויקטור אישטוצי (שמוּנע מהחשש מהיהודים) עם הרעיון לייסד ליהודים מדינה משלהם; וכי למרבה האירוניה הרצל נולד בארץ שבה הרוב היהודי התנגד בתוקף לרעיון הציוני (האורתודוקסים ראו בציונות משיחית שקר והקהילה הניאולוגית דגלה בהתבוללות והגדירה את חבריה כ"הונגרים בני דת משה").[21]

 

[1] נחמני, משה. "מתתיהו הרצל מכבי דורנו". עולם קטן (3.12.2021), עמ' 22.

[2] דוידוב, אפרת. אוטופיה חינוכית: הגות, ספרות והמעשה החינוכי. לקסי-קיי (8.12.2021), עמ' 6-9.

[3] החברה הערבית על פי הרצל. זמן הצפון (9.12.2021), עמ' 20; החברה הערבית על פי הרצל. זמן מעלה (16.12.2021), עמ' 34.

[4] העסקה בין מרצ לאש עתיד: מקום רווחי לבעלה תמר זנדברג. מיג (9.12.2021), עמ' 3. (רוסית)

[5] פינקלר, קובי. דרך פוזיילוב .נופשים (10.12.2021), עמ' 10.

[6] נסטלבאום, משה. מי האיש/ה? מעריב - המגזין (12.12.2021), עמ' 8 (החידה); נסטלבאום, משה. מי האיש/ה? מעריב - המגזין (19.12.2021), עמ' 7 (פתרון החידה).

[7] טוביה, רוני. חיים נחמן ביאליק. זמן מבשרת (16.12.2021), עמ' 56.

[8] נחמני, משה. תלמידי חכמים בקונגרס הציוני. עולם קטן (17.12.2021), עמ' 22.

[9] שורץ, עדי. אפור זה השחור החדש. ישראל היום! - השבוע (17.12.2021), עמ' 18-24.

[10] משגב, חיים. העת להתעשת. מעריב - המגזין (19.12.2021), עמ' 3.

[11] ילון, יורי. שער להיסטוריה: מחר - הנחת אבן הפינה לשער הכניסה להר הרצל. ישראל היום! (19.12.2021), עמ' 17.

[12] בולשטיין, אריאל. מסין ועד תימן: נדודי היהודים. ישראל היום! (22.12.2021), עמ' 23.

[13] ארץ, עידן. רון חולדאי: "אין גוף תכנוני שיודע לומר איך תיראה ישראל ב 2048". גלובס (22.12.2021), עמ' 8.

[14] אביטן כהן, שירית. יו"ר בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית תידרש לטכנולוגיה עילית". גלובס (22.12.2021), עמ' 5.

[15] פינק, אורי. קריקטורה: מנסור עבאס והרצל. מעריב - המגזין (23.12.2021), עמ' 3.

[16] לוי, גדעון. הניאו-ציונים. הארץ (23.12.2021), עמ' 2.

[17] וסרמן, אברהם. מקדש בלב הציונות. בשבע (23.12.2021), עמ' 42.

[18] שובל, זלמן. בעיה כפולה. מעריב - המגזין (28.12.2021), עמ' 2.

[19] Revivi, Oded. Israel belongs to the Jews. The Jerusalem Post (29.12.2021), p. 11.

[20] חסון, ניר. היום שבו המדינה עיגנה בחוק את הזכות להרוס את ים המלח. הארץ - מוסף הארץ (31.12.2021), עמ' 34-37.

[21] חוקרים של "אנו" - מוזיאון העם היהודי. הקהילה היהודית בהונגריה. מזכר(31.12.2021), עמ' 8-11.