ספרים ומאמרים

 

gruweisweitzקובץ המאמרים האלה דן ביחסים שבין היחיד והכלל בהתיישבות בארץ-ישראל. הקובץ מתמקד בנושאים הבאים: יחידים בחברה היישובית המגויסת בתקופת המנדט; גדעון מר ומאבקו במלריה; בדרכו של לוי אשכול בהתיישבות (1926 – 1952); יוסף ויץ והיער הישראלי; הסרטים על ההתיישבות הציונית (1917 – 1939); הקיבוץ בסרט הישראלי; שייכות וזהות במבחן הלאומיות בחיפה המנדטורית;  המשך

 

 

 

 

 

 

alyahהספר  עלייה ב ' מאיטליה 1948-1945: העפלה, דיפלומטיה, וזכויות אדם  מציג את המאבק הדרמטי של המוסד לעלייה ב' על  ההעפלה מחופי איטליה, את העימות הדיפלומטי המתמשך בין בריטניה ואיטליה ואת הסיפור  האנושי של המעפילים ואנשי המוסד והפלי"ם. נבחנת  שאלה מרכזית במדיניות חוץ: האם ניתן לשלב בין  אינטרסים אסטרטגיים ופוליטיים לבין  כיבוד זכויות האדם.  הספר מנתח את עמדותיהן של בריטניה, ארצות הברית, איטליה והמנהיגות הציונית אל מול האתגר של העפלת פליטי השואה מאירופה  לארץ ישראל. המשך

 

 

 

 

 

halperinמיכאל הלפרין סיקרן את בני דורו, בני העלייה הראשונה והשנייה, הלהיב את חלקם והעניק להם השראה. לאחר מותו נקראה דמותו לדגל על ידי שתי התנועות המרכזיות ביישוב ובתנועה הציונית, ובהמשך גם במדינת ישראל -  תנועת העבודה והתנועה הרביזיוניסטית, לשם ביסוס הלגיטימציה של כל אחת מהן.ההתבוננות בדמותו של הלפרין ובגלגוליה לאחר מותו, במשך כמאה ועשרים שנים, מתחברת לתופעות היסטוריות כמו העליות הראשונות וצמיחת הציונות. קשת התגובות לדמותו ולפעולותיו מאירה תהליכים במאבק בין התנועות בתקופת היישוב ובתקופת המדינה, כמו גם את השלב שבו הן בחרו לאחד כוחות נגד שחיקת האתוס הציוני. המשך

 

 

 

 

 

liatsteir

בשלוש השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה עסקו ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית במתקפה תקשורתית ציונית עולמית בעבור שיקומם ויישובם מחדש של ניצולי השואה. במסגרת מסע תעמולה זה שנשען על סרטים שהפיקו ועיתונים שהוציאו לאור, פנו ליהודים וללא-יהודים ברחבי העולם, גייסו מאות מיליוני דולרים לתנועה הציונית והשפיעו על עיצוב תפיסת הזיכרון הקולקטיבי של השואה ושל ניצוליה בדעת הקהל העולמית. הספר טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים מנתח את ייצוג השואה, ניצולי השואה והשתקמותם בקולנוע ובעיתונות של ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית בין השנים 1948-1945/ זהו המחקר המשווה הראשון בין המדיה הארץ-ישראלית למדיה היהודית-האמריקנית בשלוש שנים משמעותיות אלו והוא מקיף קורפוס עצום ועשיר של חומרים היסטוריים-ארכיוניים שלא נסקרו בעבר. המשך

 

 

 

 

mitzuvpic ספר זה הוא אסופה של מחקרים העוסקים במיצוב הזיכרון בישראל כהליך המשלב תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק הראשון הוא מעין הקדמה כללית שמתחקה אחר משמעות המלה זִכָּרוֹן בעברית המקראית. שאר הפרקים הם היסטוריים. הפרק השני מוקדש לפועלו של דוד בדר, איש העלייה השנייה, שבשנות הארבעים למאה הקודמת פעל להקמת מצבות על קברים נשכחים של חלוצים שנשכחו. הפרק השלישי עוסק במיצוב הזיכרון בלוח השנה. במרכז הדיון קורות קביעתו של ד' באייר בלוח השנה הלאומי כיום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות. הפרק הרביעי עוסק בכינונו של בית הקברות על הר הרצל כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. הפרק החמישי, שהוא גם הארוך מבין כל פרקי הספר, דן בשאלת הנצחת החייל האלמוני בתולדות מפעל ההנצחה הציוני. הפרק החותם את האסופה מוקדש למצבות הזיכרון שנבנו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

 

 

 

 

dagesh2

החיבור עוסק בגלגוליו של מפעל הנצחת החייל האלמוני בישראל. חלקו הראשון של החיבור מוקדש למופעיו של החייל האלמוני בשיח היישוב היהודי. בהמשך עוסק הדיון בחלוץ האלמוני ובמעפיל האלמוני, מי שאלמוניותם הדגישה את היותם סמלים לנתינה המוחלטת בשירות האומה. חלקו השני של החיבור דן במיזם ההנצחה הממלכתית של החייל האלמוני בירושלים שעלה על סדר היום של משרד הביטחון בדצמבר 1949. בהמשך נדונות החלופות השונות שעלו מאוחר יותר על סדר היום הממלכתי, ביניהן הקמת הגלעד ברחבה שלפני משכן כנסת ישראל ובניית נר תמיד ברחבת הכותל.

המשך

 

 

 

 

dageshnew1לאחר מסע הלווייה רב-רושם ברחובות תל אביב נטמן ב- 1926 ארונו של המנהיג הציוני מקס נורדאו בבית הקברות של העיר העברית הראשונה. חלקו הראשון של המחקר עוסק במסע ארונו של נורדאו מפריז לתל אביב כפרק בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של הציונות. חלקו השני דן בתכנון מצבת הקבר של המנהיג הציוני כהיבט של יצירת פנתאון לאומי בבית הקברות הישן של תל אביב. 

 המשך

 

 

 

 

 

Capture99

ספר זה מציג בפני הקורא שני חבורים של גוסטב גבריאל כהן (1906-1830), מי שהיה ידידו של הרצל. החיבורים הללו נכתבו בשנות ה-80 של המאה ה- 19, והם עדות  משכנעת על חיוניותה של הציונות המוקדמת. החיבורים  מציגים את חזונו של כהן על עם יהודי בעל הגדרה עצמית, ועוסקים במצוקת יהודי מזרח אירופה ובמאמצי ההתבוללות של יהודי מערב אירופה.

 

 

 

 

 

 

 

ivrit

מחקריו של שמעון א. שור בוחנים בכלים סוציולינגוויסטיים את השלבים הראשונים בהופעה ההיסטורית של התמודדות הלשון העברית כלשונה של התנועה הלאומית היהודית ושפתו של הבית הלאומי היהודי. שמעון שור בוחן את היבטיו המדיניים והחברתיים של התהליך ההיסטורי-תרבותי, ומשווה אותו להתמודדויות דומות במקומות אחרים. בפרקים אחרים הוא בוחן את תוצאותיה של ההתמודדות הזו בניתוח מעמדה של העברית בזמננו.

 

 

 

 

 

 

המעבר מיישוב למדינה

ספר זה מביא לקוראים את ההרצאות שנישאו בכנס הראשון שקיים מוסד הרצל לחקר הציונות באוניברסיטת חיפה בשנת 1988. הכנס עסק בהיבטים שונים של סוגיית המעבר מיישוב למדינה. במוקד הדיון יחסי הגומלין בין המשכיות ושינוי בשנתיים המכריעות לכינון העצמאות המדינית: 1949-1947, הן שנות מלחמת העצמאות והקמת המדינה.