מוסד הרצל לחקר הציונות הוקם כמרכז מחקר אקדמי באוניברסיטת חיפה ביוזמתו ותמיכתו של ד"ר ראובן הכט. מאז הקמתו המוסד יוזם, מוביל ומנהל פרויקטים מחקריים בתחומים הקשורים לתולדות הציונות, להיסטוריה הפוליטית, התרבותית והחברתית של שיבת ציון ושל מדינת ישראל ובסוגיות הקשורות בהיסטוריה של הלאומיות המודרנית.

במוקד העשייה האקדמית של מוסד הרצל לחקר הציונות נמצאת הפעילות המחקרית שהוא יוזם ומקדם. מוסד הרצל מפרסם את ממצאי המחקר באמצעות ספרי עיון, מונוגרפיות קצרות, מאמרים וקבצי תעודות. פעילותו האקדמית של מוסד הרצל לחקר הציונות באה לידי ביטוי בימי עיון ומפגשי חוקרים מישראל ומחוצה לה ובטיפוח שיתופי פעולה עם ארגונים ומוסדות בישראל העוסקים בלימוד היבטים שונים של הציונות כרעיון פוליטי, כמפעל לאומי וכמורשת היסטורית.

חדש באתר!

ארכיון האירועים של מוסד הרצל משנים עברו

תערוכת על הקו - מטריאסטה לארץ ישראל 1940-1920

לסיור מלא בתערוכה הווירטואלית לחץ כאן

ברכות חמות לראש מוסד הרצל פרופ' מעוז עזריהו על זכייתו במענק המדעים העולמי הראשון למדעי הרוח מטעם אוניברסיטת קונטיקט UConn בארה"ב

הרצל בנוף

הספר בוחן את המערכה הסוערת בין יוצאי לח"י על מורשת הארגון בו פעלו. הפולמוס ארוך השנים התנהל בין יוצאי הפלג הימני בלח"י אותו ייצג ד"ר ישראל אלדד ליוצאי הפלג השמאלי אותו ייצג נתן ילין-מור והוחרף במהלך השנים בעקבות הכיוונים הפוליטיים אליהם פנו השניים. זה לימין הרדיקלי וזה לשמאל הרדיקלי. לקריאה

קובץ המאמרים האלה דן ביחסים שבין היחיד והכלל בהתיישבות בארץ-ישראל. הקובץ מתמקד בנושאים הבאים: יחידים בחברה היישובית המגויסת בתקופת המנדט; גדעון מר ומאבקו במלריה; בדרכו של לוי אשכול בהתיישבות (1926 – 1952); יוסף ויץ והיער הישראלי; הסרטים על ההתיישבות הציונית (1917 – 1939); הקיבוץ בסרט הישראלי; שייכות וזהות במבחן הלאומיות בחיפה המנדטורית;  המשך

הספר  עלייה ב ' מאיטליה 1948-1945: העפלה, דיפלומטיה, וזכויות אדם  מציג את המאבק הדרמטי של המוסד לעלייה ב' על  ההעפלה מחופי איטליה, את העימות הדיפלומטי המתמשך בין בריטניה ואיטליה ואת הסיפור  האנושי של המעפילים ואנשי המוסד והפלי"ם. נבחנת  שאלה מרכזית במדיניות חוץ: האם ניתן לשלב בין  אינטרסים אסטרטגיים ופוליטיים לבין  כיבוד זכויות האדם.  הספר מנתח את עמדותיהן של בריטניה, ארצות הברית, איטליה והמנהיגות הציונית אל מול האתגר של העפלת פליטי השואה מאירופה  לארץ ישראל. המשך

מיכאל הלפרין סיקרן את בני דורו, בני העלייה הראשונה והשנייה, הלהיב את חלקם והעניק להם השראה. לאחר מותו נקראה דמותו לדגל על ידי שתי התנועות המרכזיות ביישוב ובתנועה הציונית, ובהמשך גם במדינת ישראל -  תנועת העבודה והתנועה הרביזיוניסטית, לשם ביסוס הלגיטימציה של כל אחת מהן.ההתבוננות בדמותו של הלפרין ובגלגוליה לאחר מותו, במשך כמאה ועשרים שנים, מתחברת לתופעות היסטוריות כמו העליות הראשונות וצמיחת הציונות. המשך

ספר זה מנתח את ייצוג השואה, ניצולי השואה והשתקמותם בקולנוע ובעיתונות של ארגונים יהודיים בארץ-ישראל ובארצות הברית בין השנים 1948-1945. זהו המחקר המשווה הראשון בין המדיה הארץ-ישראלית למדיה היהודית-האמריקנית בשלוש שנים משמעותיות אלו והוא מקיף קורפוס עצום ועשיר של חומרים היסטוריים-ארכיוניים שלא נסקרו בעבר. המשך

ספר זה הוא אסופה של מחקרים העוסקים במיצוב הזיכרון בישראל כהליך המשלב תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק הראשון הוא מעין הקדמה כללית שמתחקה אחר משמעות המלה זִכָּרוֹן בעברית המקראית. שאר הפרקים הם היסטוריים. הפרק השני מוקדש לפועלו של דוד בדר, איש העלייה השנייה, שבשנות הארבעים למאה הקודמת פעל להקמת מצבות על קברים נשכחים של חלוצים שנשכחו. המשך

אירועים

כנס בנושא העלייה השלישית לציון 100 שנים לבואה של האוניה "רוסלאן" לנמל יפו

ביקור שגריר איטליה בישראל בתערוכת "על הקו" באוניברסיטת חיפה