הווטרנים הישראלים

מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה  1939 – 1945 

poster giyus gvarimמלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939 עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.

הישוב היהודי בפלסטינה (א"י) מנה אז כחצי מיליון איש. רבים מבני הארץ חשו חובה להצטרף למלחמה בהיטלר ובצבאו. היה זה משה שרת (שרתוק) שניהל את המו"מ עם השלטונות הבריטיים שהביא לאישורם לגייס יהודים וערבים לצבא בריטניה. ערבים כמעט ולא התגייסו ואילו מן הישוב היהודי התנדבו לכל הזרועות של הצבא הבריטי כ – 40,000 איש ואישה.

נושא גיוס בני הארץ לצבא הבריטי עורר ויכוח בישוב שהיה בעימות חמור עם ממשלת בריטניה ומדיניות "הספר הלבן" שלה, מסמך שהגביל את העלייה לארץ ואת רכישת הקרקעות בה. זה ועוד. יען כי הצבא הגרמני, בפיקודו של הגנרל רומל, עמד בשערי מצרים, בארץ היו שהעדיפו לדאוג לכוח אדם להגנה על הישוב עצמו.

בן גוריון הכריע באומרו כי עלינו לעזור לאנגלים כאילו אין "ספר לבן" ולהלחם ב"ספר הלבן" כאילו לא הייתה מלחמה.

כאמור, קרוב ל – 40,000 בני הישוב התנדבו לכל זרועות הצבא הבריטי ושרתו בארץ, במזרח התיכון, במדבר המערבי ובאפריקה. לימים, הגיעו לאירופה והיו הראשונים שפגשו את שארית הפליטה, הגישו להם עזרה משמעותית ועזרו להעלותם ארצה. מעטים שרתו במזרח הרחוק כאשר המלחמה עברה לשם, כ – 800 איש נפלו חלל במלחמה.

 

מן הראוי לציין כי במלחמה זאת נגד צבאו של היטלר היו לראשונה כל החיילים היהודים מצד אחד של המתרס, מיליון וחצי יהודים שרתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

המתנדבים הארצישראליים ניסו לשמור על אופיין היהודי והציוני של יחידותיהם, חלקם ביחידות בריטיות, חלקם ביחידות עצמאיות. גולת הכותרת הייתה הקמת הבריגדה היהודית ב – 1944.

הניסיון שנרכש בצבא הבריטי תרם משמעותית להקמת צה"ל.

התמונות באדיבות:

ארכיון צה"ל, "בית הגדודים", הארכיון הציוני המרכזי, "בית התפוצות",
ארכיון "ההגנה", גנזך המדינה

 

דוד בן גוריון:
"עלינו לעזור לבריטים כאילו אין "ספר לבן" ולהלחם ב"ספר הלבן" כאילו אין מלחמה".

רקע

התנדבות הישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה 1945 – 1939

מלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939 עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.

הישוב היהודי בפלסטינה (א"י) מנה אז כחצי מיליון איש. רבים מבני הארץ חשו חובה להצטרף למלחמה בהיטלר ובצבאו. היה זה משה שרת (שרתוק) שניהל את המו"מ עם השלטונות הבריטיים שהביא לאישורם לגייס יהודים וערבים לצבא בריטניה. ערבים כמעט ולא התגייסו ואילו מן הישוב היהודי התנדבו לכל הזרועות של הצבא הבריטי כ – 40,000 איש ואישה.

 

2 reka

 

נושא גיוס בני הארץ לצבא הבריטי עורר ויכוח בישוב שהיה בעימות חמור עם ממשלת בריטניה ומדיניות "הספר הלבן" שלה, מסמך שהגביל את העלייה לארץ ואת רכישת הקרקעות בה. זה ועוד. יען כי הצבא הגרמני, בפיקודו של הגנרל רומל, עמד בשערי מצרים, בארץ היו שהעדיפו לדאוג לכוח אדם להגנה על הישוב עצמו.

בן גוריון הכריע באומרו כי עלינו לעזור לאנגלים כאילו אין "ספר לבן" ולהלחם ב"ספר הלבן" כאילו לא הייתה מלחמה.

כאמור, קרוב ל – 40,000 בני הישוב התנדבו לכל זרועות הצבא הבריטי ושרתו בארץ, במזרח התיכון, במדבר המערבי ובאפריקה. למים, הגיעו לאירופה והיו הראשונים שפגשו את שארית הפליטה, הגישו להם עזרה משמעותית ועזרו להעלותם ארצה . מעטים שרתו במזרח הרחוק כאשר המלחמה עברה לשם, כ – 800 איש נפלו חלל במלחמה.

מן הראוי לציין כי במלחמה זאת נגד צבאו של היטלר היו לראשונה כל החיילים היהודים מצד אחד של המתרס, מיליון וחצי יהודים שרתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

המתנדבים הארצישראליים ניסו לשמור על אופיין היהודי והציוני של יחידותיהם, חלקם ביחידות בריטיות, חלקם ביחידות עצמאיות. גולת הכותרת הייתה הקמת הבריגדה היהודית ב – 1944 .

הניסיון שנרכש בצבא הבריטי תרם משמעותית להקמת צה"ל.

 

החפרים

AUXILIARY MILITARY PIONEER CORPS

 

ב  1940 קיוו הבריטים לגייס יהודים וערבים לצבאם, מעט ערבים התייצבו. חלק מתוך 10,000 היהודים שהתנדבו שובץ ביחידה שנקראה "החפרים" שבתקופה הראשונה עסקו בתפקידי שמירה בבסיסים בריטיים ובעבודות עפר. ב 1941 נשלחה פלוגת חפרים עברית ליוון ומצאה את עצמה תחת אש גרמנית כבדה באתונה ובפיראוס, משם הועברו לכריתים, מקום בו הצטרפו אליהם פלוגות חפרים נוספות.

כאשר נפלה יוון לידי הגרמנים, הפינוי הגדול השאיר את החפרים עזובים, רעבים ותשושים. 1514 איש נפלו בשבי הגרמני ונלקחו למחנות שבויים במזרח גרמניה. חבריהם, השבויים הבריטים, עמדו על כך כי יתייחסו אליהם כאל חיילים  בריטים ולא כאל יהודים. יצחק בן אהרן, לימים מזכיר ההסתדרות ושר בממשלת ישראל, מצא עצמו במחנה של קצינים בריטיים שבויים. מעטים הצליחו לברוח בסירות קטנות.

 

חלקם של השבויים עבדו במכרי פחם, מקום בו פגשו יהודים עובדי כפיה ומהם שמעו עלהנעשה בגטאות. בבית הקברות הבריטי בקרקוב (פולין) 13 מהחפרים השבויים קבורים. ב 1945 התחילו הגרמנים לפנות את מחנות השבויים מערבה, בערבוביה הגדולה התפזרו השבויים לכל עבר ומצאו את דרכם לארץ. באותה שנה השתחררו רוב פדויי השבי מהצבא.

Palestine Regiment – The Buffs

10,000 המתנדבים הראשונים שהתנדבו ב – 1940 שובצו בשתי יחידות בריטיות שהיו באזור והועסקו בתפקידי שמירה על בסיסים ובאבטחת מתקנים בארץ במסגרת ה – BUFFS. הסוכנות ראתה בחיוב את שהותם בארץ מחשש שהמרד הערבי יתעורר מחדש.

לימים, התפקידים לא היו לרוחם של המתגייסים שלא ראו בהם תרומה למלחמה באויב. בלחץ המוסדות הם עברו אימונים והוקם סגל של קצינים. היחידות עברו לשרת בבסיסים הבריטים הגדולים במצרים, במדבר המערבי ובצפון אפריקה. בלוב סייעו החיילים העבריים  לשקם את הקהילה היהודית בטריפולי אחרי שיחרורה.

מאוחר יותר היו פלוגות ה – BUFFS לגדוד השני של הבריגדה היהודית. 

 

חיל ההובלה

Royal Army Service Corps - RASC

hovala 4 semel4

בתקופה הראשונה של המלחמה גויסו מתנדבים רבים מהישוב, בעיקר נהגים ומכונאים, לחיל ההובלה. בעורף ובחזית היה צורך חיוני להובלה יבשתית של כוח אדם וציוד, גם תחת אש. בתחילה שרתו החיילים העברים ביחידות מעורבות עם בריטים. לימים הפכו ליחידות ארצישראליות על מפקדיהן.

5,000 המשרתים בחיל ההובלה עסקו במגוון גדול של תפקידים בנוסף להובלת כוח אדם; הם הובילו נשק, תחמושת, דלק ומים לכוחות במזה"ת ובצפון אפריקה. "מובילי המים" זכו לתהילה בכל החזיתות. לקרב באל – עלמיין נחשבה תרומתם משמעותית. אחרי שחרור לוב סייעו אנשי חיל ההובלה  לשיקום הקהילה היהודית בטריפולי.

140 חיילי פלוגה 462 נספו בדרכם לאירופה, ליד מלטה, כאשר אנייתם "ארינפורה" הותקפה מן האוויר וטבעה.

פלוגות חיל ההובלה הגיעו לאיטליה בראש השנה 1943 והיו החיילים הארצישראלים הראשונים שהגיעו לאירופה ונפגשו עם שארית הפליטה ועם יהודי איטליה. פלוגה 178 צורפה לבריגדה ויתר היחידות פוזרו ברחבי איטליה.

אנשי חיל ההובלה מלאו תפקיד מרכזי בסיוע לניצולי השואה, הם היו ממקימי "המרכז לגולה", כמי ששלטו בצי של רכב, יכלו לא רק לתת סיוע לעקורים אלא אף להובילם לנמלי היציאה של אניות ההעפלה לארץ. כמו כן גם הם עסקו באיסוף נשק ותחמושת ומשלוחם לארץ.

הניסיון המגוון שרכשו מי ששרתו בחיל ההובלה ומפקדיהם תרם משמעותית להקמת צה"ל.

hovala 4 1

חיל ההובלה מארח את משה שרת וניצולי שואה בבסיס באיטליה

hovala 4 2

 

הבריגדה היהודית

The Jewish Brigade

בספטמבר 1944 נעתרו הבריטים לדרישותיה ההולכות ונשנות של הסוכנות היהודית, ובתמיכתו של צ'רצ'יל הוחלט על הקמת "בריגדה יהודית לוחמת" - Jewish Brigade Group., יחידה  של כ – 4,000 איש בהרכב יהודי מלא עם דגל עברי ועל מדי חייליה – מגן דוד על רקע צהוב (כצבע הטלאי הצהוב).

הפיקוד על הבריגדה נמסר לבריגדיר יהודי מחיל ההנדסה הבריטי, ארנסט פרנק בנימין (Benjamin). שלושת הגדודים המקוריים, שרוכזו בבורג' אל ערב לפני צאתם לאיטליה, אורגנו וצוידו מחדש וצורפו אליהם יחידות סיוע מתוך אותן היחידות ששרתו בהן המגויסים הראשונים.

 

אחרי ארבעה חדשים של אימונים אינטנסיביים, עברה הבריגדה לאיטליה. הגדודים נכנסו במרץ 1945 לטבילת האש הראשונה עם הצבא הגרמני בגזרת אלפונסיה-מצאנו. תחת אש כבדה באזור זרוע מוקשים הם השתלטו על עמדות גרמניות ואף לקחו שבויים. הקרב המשמעותי יותר התנהל על גדות הנהר סניו, נהר שהפריד בין המערך הבריטי לבין המערך הגרמני. הבריגדה הצליחה להשתלט על שתי גדות הנהר בקרבות קשים, בהם נפלו 30  חיילים ונפצעו 150. החללים קבורים בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר רוונה.

אחרי כניעת גרמניה, הועברה הבריגדה לטרויזיו, בקרבת גבול איטליה – אוסטריה. ביולי עברה הבריגדה לבלגיה כחלק מ"חיל השחרור" הבריטי. בבלגיה סייעו הם לשקם קהילות יהודיות ששרדו את הכיבוש הגרמני.

המפגש הגורלי והמרגש בסוף המלחמה בין ניצולי השואה, שאבד להם צלם אנוש, לבין חיילים ארצישראליים חסונים, על דגלם הכחול לבן ועם מגן דוד על מדיהם – לא ישכח.

ברומא הוקם ע"י החיילים מהארץ ה"מרכז לגולה" שתיאם את הסיוע לשארית הפליטה. חיילי הבריגדה סיפקו לניצולים ביגוד ומזון, דאגו לחינוך הילדים וארגנו את דרכם לנמלי היציאה לארץ. בין היתר אורגן מבצע "כפילים" לפיו מספר חיילי הבריגדה נשארו באירופה כדי לעסוק ב"בריחה" ותחתם עלו ארצה בבגדי החיילים ועם תעודותיהם מספר ניצולי שואה.

משה שרת ובריגדיר בנג'מין

מספר חיילי הבריגדה עסקו גם ב"נקמה", כשהם מזהים פעילים נאציים והורגים בהם. חשיבות היסטורית הייתה להופעה של ניצולי השואה לפני הועדה האנגלו-אמריקנית ולפני ועדת UNSCOP בתביעה שלהם "לפלסטינה" – ""Nach Palästina. ביולי 1946 פורקה החטיבה הצבאית הראשונה שהורכבה במלואה מיהודים - הבריגדה, שלחמה בעוז בצבא הגרמני וטיפלה בשארית הפליטה ובהעלתם לארץ. לא בכדי קוראים כולם לכל מתנדבי הישוב במלחמת העולם ה – II "הבריגדה".

הניסיון שרכשו חיילי הבריגדה ומפקדיה תרם משמעותית להקמת צה"ל בהתהוותו ובהתפתחותו. הקצינים ששרתו בבריגדה הביאו מניסיונם לצה"ל והיו לראשוני מפקדיו.

 

חיל הנדסה

ROYAL ENGINEERS – RE

6  ENGINEERS-BADGES

קרוב ל – 5000 איש התנדבו לחיל ההנדסה. רבים מהם גויסו מראשית המלחמה בשל הכשרתם המקצועית כבוגרי הטכניון ובתי ספר מקצועיים בארץ. תרומתם המיידית למאמץ המלחמתי הייתה חשובה ביותר.

עוד בימי המרד הערבי (1939 - 1936) גייס הצבא הבריטי כ – 20 מהנדסים. מתנדבים רבים מהישוב גויסו לחיל ההנדסה עם ראשית המלחמה. המשרתים בחיל ההנדסה עסקו בקשת רחבה של תפקידים בעורף ובחזית גם תחת אש. הם שרתו בארץ, במצרים, במדבר המערבי, בצפון אפריקה, באיטליה, בדרום צרפת ובקורסיקה. עיסוקם התמקד במיקוש, פינוי מוקשים, סלילת כבישים, התקנת מסילות ברזל, בינוי מתקנים, מדידה, שרטוט, מיפוי והדפסת מפות, הסוואה, הקמת מחנות צבא, תפעול נמלים, ביקורת תנועת רכבות.

6 handasa 1

ראוי לציין כי המהנדס הראשי של הארמיה השמינית היה בריגדיר הרמן קיש שנהרג במרדף אחרי גרמנים בתוניסיה. המתגייסים לחיל ההנדסה שרתו גם ביחידות מעורבות וגם ביחידות ארצישראליות טהורות בפיקוד עברי. העובדה כי אנשי החיל הזה עסקו בתנועת הרכבות במזרח התיכון ולאחר מכן באירופה, אפשרה להם לעסוק בפעילות מחתרתית ענפה. חיל ההנדסה ומפקדיו צברו ניסיון רב בשנות המלחמה והוו את הגרעין והסגל הפיקודי של אנשי הנדסה בצה"ל עם הקמתו.

 

חיל הנשים (א.ט.ס)

AUXILLIARY TERITORIAL SERVICE – A.T.S.

יחידה בשם זה הייתה קיימת בצבא הבריטי עוד לפני המלחמה.

בלחץ "מועצת ארגוני נשים" בארץ ואחרי מו"מ של משה (שרתוק) שרת עם השלטונות הבריטיים, הוחלט בסוף 1941 לגייס לצבא גם נשים בגילאים 45 – 18 שנה.

הנושא עורר ויכוח ציבורי בארץ. היו שהעלו את הנושא של מחסור בכוח אדם, בעיקר בהתיישבות העובדת, כמו כן הועלה נימוק מוסרי של שרות בנות בניכר בחברה זרה. בסופו של עניין התגייסו כ – 4,000 נשים, ארגוני הנשים בארץ ליוו אותן בשנות שירותן.

7 driver woman

כדבר ראשון הכין הפיקוד הבריטי קבוצה של מפקדות ארצישראליות. בינואר 1942 נפתח קורס עם ששים מתנדבות, חלקן מפקדות בהגנה. הקורס הניב קצינות ומפקדות זוטרות יותר. לאחר מכן החל גיוס כללי. אחרי טירונות של חודש ימים, שרתו המגויסות בארץ, במצרים ובלבנון, לימים גם באיטליה ובאוסטריה. מספר רב היו אפסנאיות במחסני האספקה והציוד הענקיים בארץ ובמצרים, מספר דומה היו נהגות. הבנות הסיעו קצינים במכוניות קטנות. לימים הן נהגו אמבולנסים. חיילות נהגות הובילו שיירות של משאיות כבדות, לעיתים תחת התקפות מן האוויר, מטירה בצפון דרך המדבר המערבי לטוברוק. מגויסות אחרות היו עוזרות לאחיות, פקידות, מרכזניות, מפעילות את מחשב הראשון במזה"ת, מתקנות נשק וציוד צבאי לסוגו.

רוב הפלוגות של ה-A.T.S היו מעורבות:ארצישראליות ובריטיות בהרכבן ובפיקוד מעורב חמש פלוגות היו לבסוף בהרכב ובפיקוד ארצישראלי

7 ats nurses

הסיוע של החיילות ששרתו באירופה לניצולי השואה היה משמעותי, בעיקר בטיפול בנשים ובילדים שביניהם.

הצנחניות לאירופה צנחו במדי ה – A.T.S. , למען תחשבנה כשבויות מלחמה אם תיתפסנה.

שרות בנות הארץ בצבא סדיר והמקצועות בהם עסקו, השפיעו על מעמד הנשים בארץ, גרם להקמת הח"ן כחלק אינטגראלי של צה"ל ולשרות צבאי חובה של בנות בישראל. 5 המפקדות הראשונות של הח"ן היו מפקדות בא.ט.ס – .A.T.S

 

חיל אוויר

 ROYAL AIR FORCE – RAF

 8 raf semel

רבים רצו להתנדב לחיל האוויר, אך הבריטים לא רצו להקים יחידה עברית בחיל האוויר. אי לכךנקלטו המתגייסים בתפקידים של שירותי קרקע ביחידות הבריטיות, הם שמשו מתדלקים, טכנאי מטוסים, טכנאי רכב, מובילי דלק, תחמושת וציוד ומחסנאים.

מתנדבים ששלטו בשפה הגרמנית שובצו במודיעין, בהאזנה לקשר האווירי והיבשתי של האויב ובחקירת שבויים.

 8 airforce pic

קרוב ל – 3,000 מגויסים שרתו בבסיסי חיל האוויר במרחבי המזרח התיכון, באירופה, באפריקה ובמזרח הרחוק.

בסוף 1942 הסכים המטה הבריטי ללמד מגויסים עבריים טיס. 38 צוערים ארצישראליים נשלחו לבתי ספר לתעופה מהם 35 סיימו את הלימודים. ביניהם מי שהיו לימים ראשי חיל האוויר הישראלי – נשיא מדינת ישראל, האלוף עזר ויצמן, האלוף אהרון רמז והאלוף דן טולקובסקי.

 8 ezer weizmann

הקשרים שייצרו טייסינו עם טייסים בצבאות שונים הביאו טייסים מתנדבים לצה"ל במלחמת העצמאות.

 

 נשים בחיל האוויר

Women's Auxiliary Air Force – WAAF

 רק בשנת 1943 הוחלט לגייס נשים גם לחיל האוויר במטרה לקלוט 2,000. מאחר ושנה קודם לכן התגייסו נשים רבות, לא הושג היעד ורק כ – 800 נשים ארצישראליות שרתו בחיל האוויר, ביניהן כמה קצינות. כולן שובצו בשרותי קרקע, רבות כפקידות, אחרות כאפסנאיות, כמקפלות מצנחים, כמרכזניות ואף כסייעניות ברפואת שניים. תפקידים יוצאי דופן היו טיפול במכשור חשמלי ואלקטרוני, אחרות עסקו בהאזנה לקשר (בגרמנית) של מטוסי האויב, בפענוח חומר מודיעיני, בצילומי אוויר ופענוחם. הארצישראליות שרתו ביחידות מעורבות ביחד עם בריטיות, בעיקר במצרים.

 8 raf woman

הידע שלמדו הנשים מהארץ בחיל האוויר הבריטי הביא תועלת רבה לחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות.

 

חיל הים

ROYAL NAVY –  RN

חיל הים נחשב בצבא הבריטי ליחידה הבכירה והאצילה. אי לכך לא רצה הצי הבריטי לקלוט "זרים" כמתנדבי הישוב, אף על פי שיכלו להיעזר בעובדי חברות הספנות שהחלו לפעול בארץ לפני המלחמה ובישוב החלו אז להכשיר אנשי ים.

בראשית המלחמה התגייסו עשרות בודדים לתפקידים שונים בנמל חיפה ולהגנת החופים, ב –1941 שם הצי הבריטי את ידו על כמה אניות סוחר בנמל חיפה לביצוע משימות הובלה של אספקה וציוד לטוברוק הנצורה.

9 navy

ככלות הכול החל ב  1942 גיוס מצומצם של בני הישוב לחיל הים אשר הועסקו בנמל חיפה  ולימים גם במצרים. עד סוף אותה שנה התגייסו לחיל הים 154 איש, מהם 4 קצינים. לאור הניסיון הטוב עם ראשוני המתגייסים בעלי המקצוע, הוחלט על האצת הגיוס לצי. בסופו של דבר, שרתו בחיל הים 1148 מגויסים ארצישראלים, מיעוטם השתתפו בקרבות ימיים. 4 נפלו במשך שרותם.

 

יחידות מקצועיות

 

9 reme semel

מספר קטן של מתנדבים בעלי כישרונות מיוחדים נקלטו ביחידות הבריטיות הבאות:

תותחנים -    Royal Artillery   

קומנדו -   Middle East Commando 51

חיל הקשר -   Royal Corps of Signals

חיל המודיעין -   Intelligence Corps

חיל החימוש -   תיקון כלי נשק ואלקטרוניקה – REME

חיל רפואה ROYAL ARMY MEDICAL CORPS – RAMC

חיל הציוד - Royal Army Ordinance Corps – RAOC

לימים, צורפו מרבית המשרתים ביחידות אלה לבריגדה.

 

המפגש עם שארית הפליטה

מתנדבי הישוב במלחמת העולם השנייה ראו במפגש שלהם עם שארית הפליטה את גולת הכותרת של שרותם. הטיפול בניצולים הייתה מטלה שהחיילים העבריים האלה לא התכוננו לעסוק בה ולא הוכשרו לבצעה.

11

בתום המלחמה הסתובבו באירופה כמיליון וחצי יהודים עקורים שנותרו בחיים לאחר השואה, מהם היו שנותרו בברית המועצות, היתר נדדו מערבה. באלה טיפלו החיילים והחיילות הארצישראליים על יחידותיהם באיטליה ולאחר מכן בארצות אירופה המשוחררת. בתחילה עסקו החיילים בחיפוש קרוביהם שלהם, לימים קיבלו על עצמם את הטיפול בכל העקורים ודאגו להם למכסה, למזון, לתרופות, לביגוד, לחינוך לילדיהם, ללימוד השפה העברית ולהכנה מקיפה לחיים בארץ ישראל. ברומא הקימו נציגי היחידות את "המרכז לגולה" לתיאום ולתכנון המבצע שהתחיל באופן ספונטני וזכה לאחר מכן לאישור המוסדות בארץ ולשיתוף עם ארגון הג'וינט, ארגון יהודי אמריקני.

הפגישה של נציגי היחידות עם אבא קובנר סיפקה להם את התשתית הרעיונית ואת ההשראה למפעל הענק שקיבלו על עצמם, מפעל שהיה, לפי עדותם שלהם, חשוב יותר מחלקם במלחמה. מן הסתם, הופעתם של החיילים העבריים על סמליהם ונשקם הייתה מקור לגאווה, לביטחון ולתקווה לשארית הפליטה, שחלקם כבר נואשו מקיום העם היהודי.

"המרכז לגולה", ולימים ארגון "הבריחה", כוונו את זרם הפליטים מערבה ודרומה. הבריטים ניסו לחבל בפעילות זאת ונראה כי בשל כך העבירו את הבריגדה לבלגיה ולהולנד. לימים, התרכזו רוב העקורים בגרמניה ונעזרו בארגוני הסיוע שהוקמו ואוישו בחלקם על ידי שליחים מן הארץ,  הללו דאגו להנחות את הפליטים לדרש את עלייתם ל"פלסטינה"
("Nach Palästina).

שתי ועדות ביקרו במחנות: הועדה האנגלו – אמריקנית שדרשה להעביר לארץ מיד 100,000 פליטים, וועדת האו"מ לחקירת בעיית א"י (אונסקופ). מסקנות הועדות ודוחותיהם גרמו בסופו של עניין להחלטת האו"מ בכ"ט בנובמבר 1947.

בני הישוב שהתנדבו להלחם בהיטלר, הביאו גאולה לעם ישראל.

 

הווי

המתנדבים הארצישראלים לצבא הבריטי באו מכל שכבות הישוב ומכל העדות, בעלי אמצעים, מובטלים ומי שלא ידעו קרוא וכתוב. רבים היו בוגרי עליית הנוער, ללא משפחה וללא בית בארץ, להם השרות הצבאי שימש לקליטה חברתית וגם סייע להם בידיעת הלשון העברית ותולדות הישוב.

מתנדבי הישוב שמצאו עצמם בחברה זרה להם ובארצות שלא הכירו, עשו ככל יכולתם במשך שרותם הצבאי לשמור על הווי יהודי ואווירה ארץ - ישראלית גם ביחידות המעורבות ולא כל שכן ביחידות העצמאיות.

בצבא הבריטי נקראו מתנדבי הישוב "פלסטינאים" – כך נכתב בפנקס החוגר וכך סומנו מדיהם במילה "Palestine". למספרם הצבאי הוסיפו את האותיות "Pal" ולבנות "WPal".

תנאי השרות לא היו קלים - האקלים לעיתים קשה. מי ששרת במזה"ת זכה לחופשה אחת לשלושה חדשים בלבד; המדים לא היו נוחים, במחנות פגשו פשפשים וכינים, שירותים בלי מחיצות ואוכל בכלי מתכת.

המתנדבים מהארץ שמרו על שימוש בשפה העברית, עמדו על תרגום פקודות לעברית במידת האפשר. ניסו להניף דגל כחול לבן, דבר שהיה מותר רק בבריגדה. במהלך השרות, הפכו חלקם של היחידות (הבנים והבנות) לארץ - ישראליות בפיקוד ארץ - ישראלי.

עתון לחייל

ביחידות שמרו על חג ושבת ועשו לשיתוף יהודים מצבאות אחרים באירועים אלה. החיילים התארחו במועדונים שהקהילות היהודיות פתחו עבור שעות הפנאי שלהם וגם קשרו קשרים עם משפחות יהודיות מקומיות.

ההווי הצבאי והחיים מחוץ לגבולות ארץ ישראל העשירו ללא ספק את כולם. חלקם של המתנדבים למדו מקצועות ששימשו אותם בשירותם בצה"ל ובחייהם האזרחיים. רבים מצאו בני/ות זוג.

שירים עבריים רבים מקורם בתקופה הזאת וכן מספר ספרים שנכתבו תוך כדי השרות ולאחריו

החיילים, בעודם באירופה, הקימו את "המרכז לגולה", הוציאו לאור עיתון עברי "לחייל", ומאוחר יותר יסדו את "אוצר החייל" ואת "איגוד החיילים המשוחררים בישראל". 

היה ניסיון לקיים חיי תרבות ולהכיר את תרבות המקום. רגעי התרגשות בכל המוצבים במצרים גרמו ההופעות של הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, חנה רובינא, ושל התזמורת הפילהרמונית.

 

במצרים התארגנה הלהקה הצבאית שקראה לעצמה "מעין זה" בהנהלתו של אליהו גולדנברג ועם השחקנים חנה מרון, יוסי ידין ובתיה לנצט. הלהקה יצאה לאירופה והופיעה בהצלחה רבה בפני החיילים העבריים וניצולי השואה. השיר "כל הדרכים מובילות לרומא " היה סימן ההיכר של הלהקה.

 

"האגודה למען החייל" וארגוני הנשים שלחו חומר קריאה ושי לחגים, לרוב בצירוף מכתבי תלמידים מהארץ. "האגודה למען החייל" וארגוני הנשים דאגו גם למשפחות במצוקה בארץ ואף הקימו מעון לילדי מגויסות.

לאחר המלחמה ממשלת בריטניה מימנה את "המשך הלימודים" של מי שהפסיקו את לימודיהם בעת הגיוס.

 

משרתם של שני אדונים

בשנות שרותם בצבא הבריטי, היו מתנדבי הישוב בעיני עצמם "משרתם של שני אדונים": הוד מלכותו מלך אנגליה והנהגת הישוב. את המאמץ המלחמתי הם שרתו באומץ, בנאמנות, בכישרון ובחריצות, אף נפלו מהם חללים. את החיילים והחיילות מארץ ישראל ליוו נציגי הסוכנות וההגנה. בו בזמן שעשו למען הניצחון על צבאו של היטלר, החיילים הארצישראלים עסקו במשימות עליהן לא דיווחו ב"יומני המלחמה".

ידוע כי חברי לח"י היו מעורבים ברצח המושל הבריטי, לורד מויין.

המגויסים עסקו באיסוף נשק, תחמושת, מסמכים, מפות, ידיעות ועוד. כל דבר בעל ערך צבאי ומדיני הועבר בדרך לא דרך לארץ. הם סייעו כמידת יכולתם ל" עליה ב' ". הפגישה עם שארית הפליטהגרמה לכך כי הללו עמדו על זכותם לעלות לארץ ישראל.

במקומות שהשתחררו מהכיבוש האיטלקי ו/או הגרמני, סייעו החיילים מארץ ישראל לשקם את הקהילות היהודיות ואת מוסדותיהן. במקומות בהן היו קהילות בסכנה, כמו במצרים, סייעו בנשק ובהדרכה. במקומות שפגשו קהילות יהודיות וחיילים יהודים בצבאות שונים עשו נפשות לרעיון הציוני.

כאשר גבר בארץ הסיכסוך עם ממשלת בריטניה ונערכו חיפושים בישובים, הציעו מתנדבי הישוב במצרים להתפטר מצבא בריטניה. הסוכנות מנעה פעולת מחאה זאת יען כי חוקית הגיוס היה "לכל זמן החרום".

ביקורים ממנהיגי הישוב, כמו של משה שרת, אליהו גולומב ואחרים, הטילו משימות על החיילים והחיילות וחיזקו את הרגשת השליחות.

מעל לכל, היה הניסיון הצבאי והקרבי שרכשו החיילים מהישוב בצבא הבריטי בזמן שירותם הנכס החשוב ביותר עמו חזרו לארץ, כפי שאמר דוד בן גוריון: "להתנדבותנו למלחמת העולם השנייה יש חלק לא קטן בהצלת הישוב – היה לה החלק הארי באימונו ובהכשתו של צבא ההגנה לישראל".

צבא ההגנה לישראל

 

 

מוזיאון התנדבות הישוב בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה – בית הגדודים

המוזיאון ממוקם במושב אביחיל ע"י נתניה על גבעה המשקיפה על עמק חפר.

ב 2009 הוקם ע"י יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון ואיגוד החיילים המשוחררים בישראל אגף חדש ב"בית הגדודים" המוקדש למתנדבי הישוב בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

התצוגה במוזיאון מתמקדת בשלושה נושאים:

-  השרות הצבאי של החיילים והחיילות.

-  מפגש החיילים עם ניצולי השואה באירופה ומפעל ההעפלה.

-  התרומה מהניסיון שנרכש בעת השרות בצבא הבריטי לבניית צה"ל.

התצוגה כוללת מולטימדיה, סרטונים ומוצגים מקוריים – כולל כלי נשק וצילומים נדירים מן התקופה.  

במוזיאון ספריה, ארכיון וחדר עיון.

13 outside

13 internal

המוזיאון נמצא ברח' בן גוריון, באביחיל, 42910,

טלפון: 09-8629240 / 09-8822212

פקס : 09-8621619

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אתר מוזיאון בית הגדודים

 

איגוד החיילים המשוחררים והמורשת

עוד בזמן השרות בצבא הבריטי הוקם "איגוד החיילים המשוחררים בישראל" ו"בנק אוצר החייל". בשנותיו הראשונות עסק האיגוד בהבטחת זכויותיהם של החיילים המשוחררים, בדאגה לעבודה ולדיור. לאחר מכן ניתנה תשומת הלב למורשת, להנצחה ולקשרים עם וטרנים יהודים בעולם. האיגוד היה חבר ב"פדרציה העולמית של הלוחמים". חברי האיגוד ממשיכים יחד עם "צוות", אגודת גמלאי שרות הקבע בצה"ל, בשמירת קשרים בינלאומיים.

14

בית הקברות ברוונה, איטליה

האיגוד הוציא בשעתו לאור את כתב העת "ניב אח"ים" וחילק את "אות גור אריה" לפעיליו.

עם פתיחת המוזיאון, סיים האיגוד את תפקידו בשנת 2009.

מוזיאון

ב - 2009 נפתח ב"בית הגדודים" במושב אביחיל ע"י נתניה, מוזיאון חדש ומודרני, מוקדש למתנדבי הישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במוזיאון תצוגה, ספריה, ארכיון וחדר עיון.

בתי קברות ואזכרות

מידי שנה נערכת ב'הר הרצל' בירושלים אזכרה ל – 800 החללים הארצישראליים שנפלו במלחמת העולם השנייה. טקס מיוחד נערך על יד האנדרטה לזכר 146 חיילי חיל ההובלה שטבעו באנייה "ארינפורה" בדרכה למלטה ב – 1943.

מדי שנה, נוסעות משפחותיהם של חללי הבריגדה לטקס מרשים שעורך הצבא האיטלקי במקום קבורתם בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר רוונה שבאיטליה. ותיקים, חברי "צוות" ונכבדי העיר מצטרפים לטקס זה הנערך במעמד נספח צה"ל ברומא.

בקרקוב (פולין) קבורים בבית הקברות הצבאי הבריטי 13 חיילי ה'חפרים' שנספו בשבי הגרמני.

טקסים

ביזמת הוטרנים הרוסיים שעלו ארצה, מציינים בארץ ב - 8 במאי את יום הניצחון על הנאצים. הכנסת מקיימת ישיבה מיוחדת. טקס רשמי נוסף נערך ב"יד ושם".

מידי חודש נובמבר מקיים השגריר הבריטי בארץ טקס בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה בנוכחות הסגל הדיפלומטי, חזן צבאי, ותיקי המתנדבים וחברי "צוות".

מדי שנה, בחודש מאי, מתקיים טקס אזכרה בהר הרצל ליד האנדרטה לזכרה של לפלוגת חיל ההובלה שטבעה בדרכם לאיטליה.

ברכת הזיכרון

אנדרטה לחללי פלוגה 462 מחיל ההובלה

אותות

340 חיילים ארצישראלים זכו באיתורים וציונים לשבח מממשלת בריטניה. בתום מלחמת העולם השנייה העניקה ממשלת ישראל את "אות ההתנדבות" לכל המתנדבים מהישוב בצבא הבריטי. לימים, שלח משרד המלחמה הבריטי לכל המתנדבים המגויסים סיכה עשויה מסטרלינג – "Veteran".

 

שירי הגדודים

במלחמת העולם השנייה התגייסו אלפים מבני ובנות היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי. שירי התקופה, בטאו את הלך הרוח ועודדו את המתנדבים. מבין המתנדבים לצבא הבריטי, הוקמה הלהקה הצבאית העברית (ראה הרחבה במאמר אודות היחידות העבריות בצבא הבריטי). בין חבריה היה צבי בן-יוסף, אשר כתב והלחין עם דרורי את "הורה נהלל" ועם פורטוגלי את "הולכים בלילה". צבי בן יוסף אף הלחין את שירו של יצחק יצחק - "כל הדרכים מובילות לרומא" אשר הפך בביצועם של חברי הלהקה - חנה מרון ויוסי ידין, ללהיט של אותה עת . חבר נוסף בלהקה היה מרדכי זעירא, אשר אף הוא הלחין רבים משירי התקופה, ובהם שיר הלגיונות" ("צבא, צבא, מה טובו אוהליך"), "הגדודנים","שיר המגן והמרי".

יש ללחוץ על שם השיר כדי להאזין לו-

 

הגדודנים

בין עופרת לעופרת

שיר החיל

למולדת

שיר הלגיונות

הודיה

אין דבר חביבי

הורה בניכר

מכתב מאמא

שיר למולדת

הורה נהלל

שיר הגדוד

הולכים בלילה

שנינו מחכים

 

שיר געגועים

מכתב מאבא

בגבולות המדבר

עוז-עוז - מארש החיילים היהודים

אריה אריה

כל הדרכים מובילות לרומא

הבחורים יבוא בכם הרוח

את חכי לי

על יד הפירמידות

פזמורת חילים

המנון ה-A.T.S

שיר להקת מעין זה

צאנה צאנה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לקריאה נוספת

 

תולדות ההתנדבות

יואב גלבר

5 כרכים, הוצאת "יד בן – צבי" -   1986 – 1979

 

בנות חיל

ברכה חבס

הוצאת "עם עובד" - 1964   

 

חיילות ארצישראליות במלחמת העולם השנייה

עורכת: צביה כהן

הוצאת "ידיעות אחרונות" - 2005   

 

תיק יוזפינה

רות בקי

הוצאת משרד הביטחון - 1994

 

הפלוגות העבריות להובלה במלחמת העולם השנייה

עורך: יצחק פרי

הוצאת ארגון החיילים המשוחררים בישראל - 1990

 

חיילים בכחול

יוסף שביט

הוצאת משרד הביטחון - 1995

 

הראשון לחיל (הבריגדה)

ישראל בנדור

הוצאת אפי מלצר בע"מ - 2000  

 

הגדוד שאין שני לו (הבריגדה)

רפאל רופין

הוצאת משרד הביטחון - 2000

 

הגדוד השלישי (הבריגדה)

שאול דגן

הוצאת איגוד החיילים המשוחררים בישראל - 1996 

 

הבריגדה ושארית הפליטה

אהרון חוטר ישי

הוצאה עצמית - 1999

 

בהתנדב עם (מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה)

דב קנוהל

הוצאת מורשת ת"א - 1989

 

אשה עבריה אל הדגל

ענת גרניט - הכהן

יד בן-צבי 2011