הרצל בתקשורת 

 

מאת ד"ר אנטון ברקובסקי

 

בעיתונות

 

ברובריקה שסוקרת את שמות רחובותיה של אשדוד נותח "הרחוב מקס נורדאו". ברקע היסטורי אודותו צוין בין היתר כי נורדאו "מוכר כאחד ממייסדי התנועה הציונית לצד הרצל...".[1]

על רקע המלחמה באוקראינה, קרא יורם דורי ב"מעריב" לגבש מדיניות קליטה גמישה. בין היתר ציין, כי "ממשלת ישראל צריכה לקחת בחשבון שחלק גדול מנמלטי אוקראינה לא חונך על בסיס תורת הרצל, ערכים ציוניים אינם זורמים בדמו, ואין בטוח שכל רצונו הוא לממש חלום בן דורות להיות בארץ הקודש...".[2]

כתב היד המקורי של "אלטנוילנד" מאת הרצל יוצג לציבור הרחב לכבוד "יום הרצל" - ב-11 במאי.[3]

ב"מעריב" ד"ר יוחנן בן יעקב הגדיר את הדרישה להכנסת חמץ לבסיסי צה"ל והעתירה לבג"ץ כדי שיאפשר זאת בתור אחד הסממנים למלחמת הזהות במדינה - לריסוק זהותה היהודית הלאומית של מדינת ישראל. לצד טענות רבות, הזכיר הכותב את "אלטנוילנד" של הרצל, בו תואר ליל הסדר במדינת היהודים שחזה. בהמשך ציין בן יעקב, כי "הרצל, שהיה יהודי חילוני אך לא מתבולל הבין את הצורך בסמלי זהות לאומית. לא היה לליל הסדר שתיאר ממד דתי-פולחני, אלא לאומי-תרבותי".[4]

לרגל גל העלייה הצפוי מרוסיה ומאוקראינה והצורך לספק לעולים קליטה ותעסוקה ראויות, נשיא הקונגרס היהודי העולמי שיער כיצד היו מגיבים הרצל ובן גוריון "לו היו קופצים לביקור בארץ של היום". לטענתו, הרצל היה "משפשף את עיניו בתדהמה לנוכח התגשמות חזונו...".[5]

ב"מצב הרוח" הופיעה כתבת פרסומת לספרו של הרב בני טבדי - "פרק בהלכות הציבור". הספר מתייחס לרב קוק ומפרש את דבריו ותורתו. בין היתר ציין המחבר כי הרב קוק השתתף כציר מטעם מזרחי בקונגרס הציוני ה-12 בקארלסבאד, ובאחת מדרשותיו אמר: "יהי רצון שאזכה בעולם הבא לשבת למרגלותיו של ד"ר תיאודור הרצל".[6]

 

אברהם הופמן עמד על תרומתו של הברון אדמונד רוטשילד לישוב יהודי בארץ. בין היתר הוזכרו בכתבה: הפגישה הכושלת של הרצל עם הברון, חילוקי הדעות שהתגלו בין שני האישים ואכזבתו המרה של הרצל מבני משפחת רוטשילד, ש"מנקודת מבטו מיאנו ליטול עליהם את שליחותם ההיסטורית לסייע לחלוצים שיצאו לפלסטינה".[7]

ב"ישראל היום" אריאל הורוביץ הקדיש את כתבתו לציור "ילדה עם בובה" מאת אלכסנדר בוגן - צייר ולוחם מגטו ווילנה. את הכתבה סיים בקריאה: "במתח שבין הציונות המדינית של הרצל... לבין הציונות הרוחנית של אחד העם... הציונות המדינית ניצחה בנוקאוט... יש לנו מה ללמוד מהילדה העיקשת של בוגן, שנאחזה בזהותה ובחלומה."[8]

בגיליון מיוחד ליום עצמאות ב"גלובס" הופיעה הכתבה הסוקרת "מסע היסטורי מתחילת ימי הציונות והעליות, דרך הכרזת המדינה ועידן המלחמות ועד עידן ההיי-טק". בין השאר הוזכר בכתבה הרצל, תורתו ופועלו הציוני, בדגש על הקונגרס הציוני הראשון שארגן וספריו.[9]

ב"ישראל היום" ג'קי לוי ציין 120 שנה לספרו של הרצל "אלטנוילנד". לוי ציטט מדבריו של הרצל כשנפרד מספרו טרם שליחתו לדפוס. את דבריו סיים לוי באמירה: "... אנחנו לא חייבים להרצל דין וחשבון. תודה גדולה ודאי. אבל את הדין והחשבון אנחנו לא חייבים לדור המייסדים אלא לדור ההמשך. נקווה בשבילם, שהספר של הרצל אכן הגיע לחברת אנשים טובים".[10]

 

[1] חביב, חי. רחוב אחד בשבוע: מקס נורדאו. המגזין אשדוד (8.4.2022), עמ' 30.

[2] דורי, יורם. הכדור במגרש שלנו. מעריב - המגזין (5.4.2022), עמ' 3.

[3] אייכנר, איתמר. תראו, אין זו אגדה. ידיעות אחרונות (5.4.2022), עמ' 36.

[4] בן יעקב, יוחנן. מלחמת זהות. מעריב - המגזין (10.4.2022), עמ' 2.

[5] לאודר, רונלד, ס. הזדמנות לחיזוק ולשגשוג. מעריב - השבוע (12.4.2022), עמ' 10.

[6] רהט, מנחם. הרב החרדי שהשתוקק לשבת בעולם הבא למרגלותיו של הרצל. מצב הרוח (15.4.2022), עמ' 46.

[7] הופמן, אברהם. הנדיב הידוע או אסטרטג נסתר. MB יקינתון (20.4.2022), עמ' 10-13.

[8] הורוביץ, אריאל. ילדה בגטו עם בובה ופרטיזן. ישראל היום! (28.4.2022), עמ' 27.

[9] שם אור, יונתן. מצב הרוח הישראלי. גלובס - אימפקט (29.4.2022), עמ' 6-17.

[10] לוי, ג'קי. דרך הרצל. ישראל היום! - שישבת (29.4.2022), עמ' 13.