הרצל בתקשורת

 

מאת ד"ר אנטון ברקובסקי

 

בעיתונות

 

במוסף העברי של "ג'רוזלם פוסט" הופיעה כתבה קצרה על האופרה "תיואודור". היצירה מבוססת על האפיזודות הווינאיות והפריזאיות מחייו של הרצל (לימודיו באוניברסיטה ופרשת דרייפוס).[1]

שוחזרו שני דרכוניו האוסטרו-הונגרים של הרצל. הם כוללים את תיאורו של חוזה המדינה ויוצגו בארכיון ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים. שימור הדרכונים שימש כאחת ההכנות לציון אירועי 125 שנים לקונגרס הציוני הראשון, כאשר שיאו יבוא לידי ביטוי ב"כנס הרצל למנהיגות" שיתקיים בבאזל בהשתתפות בכירים רבים.[2]

התוכנית של האירוע לציון 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבאזל הופיעה ב"ג'רוזלם פוסט". היא תתרכז על חזונו של הרצל, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעברה, ההווה ובעתידה של הציונות.[3]

גיל טרוי שיבח את מארגני הכנס שבבאזל, וסקר את תרומתו של הרצל לתחיית העם היהודי, לשמירת התודעה היהודית, לעיצוב הציונות והקמת המדינה.[4] בכתבה בעלת אותה הכותרת, הכותב שוב נזכר בדרכו הציונית של הרצל, בחזונו, באמירותיו המפורסמות, וזאת על רקע המציאות היום-יומית של שנאת יהודים נמשכת והתקפות פוליטיות על הציונות מהבית ומבחוץ. כמו כן, שוב שיבח טרוי את מארגני האירוע, בדגש על יעקב חגואל וצוותו.[5] בכתבתו הנוספת בנושא, התמקד טרוי על נאומו של הנשיא הרצוג, בו קרא בהתאם לציטוט מהרצל: "ציונות היא לא רק גורל משותף, אלא שליחות משותפת".[6]

על רקע ט' באב, הדגיש שי אלבוגן את חשיבות הציונות, העלייה ואת הקשר שלהם לרעיון של בית המקדש. הכותב תיאר את הסצנה מ"אלטנוילנד" של הרצל, בה הגיבורים הראשיים מבקרים בירושלים ונדהמים מבית המקדש שנבנה. לטענת אלבוגן: "גם הרצל שתכנן מדינה, ידע את מקומו של המקדש בכל החלום הזה".[7]

בעיתון בשפה הרוסית "נובוסטי נידלי" הופיעה כתבה המתארת שימוש של הכוחות הפוליטיים בארץ במושג "ציונות" במסגרת מאבקם לקראת הבחירות לכנסת ישראל. בין השאר, הכותבת סיקרה את הופעת המושג, את ההיסטוריה של השימוש בו, השינויים במהותו ואת המשמעות שהעניק לו הרצל בחזונו, תוכניותיו ופעילותיו.[8]

ב"הארץ" סקרו וביקרו את השינויים בתוכנית הלימודים של היסטוריה בתיכונים. בין השאר, בשל הצמצומים, לא ילמדו תלמידים על תקופת בית המקדש השני, ומורים יצטרכו לבחור האם ללמד על ניל"י או על הרצל.[9]

גול קלב עמד על האיומים העיקריים על היהדות- אנטישמיות והתבוללות, וסקר את הפתרונות שהרצל בזמנו הגה לאיומים שלעיל. הכותב סבור שהציונות הינה "יהדות 3.0",והיא הפתרון האולטימטיבי לכלל הבעיות של היהדות ומדינת ישראל.[10]

ב "ג'רוזלם פוסט" פורסמה סדרת טלוויזיה על אודות חייו של הרצל שעומדת בשלבי תכנון ראשוניים.[11]

בערב הוקרה למאיר דגן, השתמש דורון אמיר במטאפורה ציורית המתארת את הקשר שבין ציונות, יזמות והיי-טק: "הרצל היה היזם ובן־גוריון המנכ"ל, את האופרציה ניהלו האצ"ל והפלמ"ח ומוצר הדגל שלהם הואצה"ל. הדבק שמאחד אותנו זה אהבת ישראל והאקזיט היא מדינת ישראל...".[12]

בחידה של "הארץ" שאלו: "לדברי הרצל בספרו "מדינת היהודים", איך המדינה היהודית צריכה להתייחס למנהיגי ציבור יהודים דתיים?". התשובה: "לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים שלאנשי הדת שלנו להרים ראש"; ובהמשך: "נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם".[13] בחידה הנוספת נשאל: "איזה ספר בדיוני, שכתבה סופרת לא-יהודייה ב-1876, התייחס באהדה לציונות והשפיע על אליעזר בן-יהודה ועל הרצל?". התשובה: "דניאל דרונדה" מאת ג'ורג' אליוט.[14]

ב "הארץ" יוסי קליין עמד על המשבר של תומכי כוחות השמאל בפוליטיקה הישראלית. לדעת הכותב, הבוחר מתקשה למצוא במפלגות שמאל הקיימות מאפייניי ציונות אידיאולוגיים שעונים על השקפותיו, וזאת בגלל משבר בציונות: "מהי ציונות היום? אחרי שהקימה בית לאומי לעם היהודי קיפלה הציונות את הדגלים והשאירה את השאלה פתוחה. לא ברור לאיזה מין בית התכוונה. הרצל ידע. הוא כתב על שוויון לכל והפרדה בין דת ומדינה. אבל אם היה חוזר על זה היום, בן גביר לא היה חושב פעמיים לפני שהיה מעלה אותו על משאית. הציונות הלכה, אבל המותג נשאר. עמום, ופרוץ לפרשנויות".[15]

בג'רוזלם פוסט" הופיעה סדרת כתבות לרגל ציון 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון, והאירוע שארגנה ההסתדרות הציונית העולמית בנושא. בכתבה של גריר פיי קשמן, לצד ציון קצר של החזון הציוני של הרצל, סוקרו המשתתפים העיקריים באירוע והובלטה חלקם של צירים אמריקניים במשלחת.[16]

ב"ידיעות אחרונות" ידידיה שטרן סקר את הצלחותיה של מדינת ישראל, את חזונו של הרצל שממנו צמחה, את האתגרים של המדינה כיום בנושאים מגוונים, את המחלוקות והיריבויות מבפנים, את מבקריה ומכפישיה השונים של הציונות ההרצליאנית. את כתבתו סיים בקריאה: "אנו זקוקים להרצל חדש ולקונגרס הציוני החדש, לא לצורך כינון המדינה או גיבוש זהות, אלא כדי לנשום את אוויר הסולידריות ואחווה בתקופת המריבה".[17] כתבה בעלת תוכן דומה הופיעה ב"ידיעות אחרונות".[18]

בכתבתו ב"ישראל היום" וב"ג'רוזלם פוסט", יעקב חגואל קרא להרצל להתבונן על הישגיה של ישראל, על חזונו שהופיע ב"אלטנוילנד" והתגשם בפועל, על אזרחיה המוצלחים, על צירי הקונגרס הציוני של ימינו; כמו גם - על הבעיות של ישראל המודרנית ועל כך שלא כל פריטי חזונו התגשמו ויש לאן לשאוף.[19].[20]

תיאור קצר של התוכנית, סקירת המשתתפים ותמצית דבריהם של הרצוג וחגואל במסגרת אירועי הכנס בבאזל הופיעו גם ב"ידיעות אחרונות",[21] ב"ישראל היום!",[22] ב"גלובס"[23] וב"מעריב".[24] בין השאר, בכתבות צוינה תרומתו הרבה של הרצל לציונות.

תוכנית מפורטת של הכנס, תוך ציון אתרים היסטוריים הקשורים להרצל, הופיעה ב"ג'רוזלם פוסט".[25]

על רקע האירועים בכנס, הפגינו מפגינים פרו-פלסטיניים בבאזל, כאשר בידיהם דגל אש"ף וכרזות נגד ישראל.[26]

בקריקטורה של אורי פינק ב"מעריב" הוצב הרצל מול המפגינים האנטי-ישראליים, כאשר הוא עומד במרפסת המפורסמת של בית המלון, לבוש באפוד-מגן וקסדה.[27]

ב"מקור ראשון" שלום רוזנברג עמד על תרומתו הרעיונית של רמב"ם על מבשרי הציונות (דתיים וחילוניים). בהקשר של הרצל טען הכותב, כי "...הציונות של הרצל נתפסת לכאורה כמודרנית וריאלית... המדינה מתנהלת אולי בדומה לגישתו הרציונלית של הרצל, אך מבחינת המוטיבציה והאידיאולוגיה, אנו קרובים הרבה יותר למבשרי הציונות שראו בציונות משהו עמוק ויסודי יותר מאשר התגוננות כנגד האנטישמיות".[28]

יניב מזומן כתב על מכינות קדם-צבאיות, תפקידן החשוב בעיצוב הזהות של תלמידים ועל תרומתן לעתיד הציונות. הכותב ציטט מהרצל, שטען שגם לאחר הקמת המדינה יש לשאוף "להשתלמות מוסרית ורוחנית".[29]

אבי בניהו פרסם ב"מעריב" כתבת תגובה לאמירתו של ירון לונדון, שלדבריו "אינו יודע יותר מהי ציונות". לצד ציון הצלחותיה הרבות של מדינת ישראל, מנה בניהו בין השאר את מרכיבי הציונות הבאים: טקס הדלקת המשואות בהר הרצל אל מול קברו של חוזה המדינה ו"אין זו אגדה" שלו.[30]

לרגל כנס הרצל למנהיגות והופעה של שפע קלישאות ומיתוסים מטעים על אודות חוזה המדינה בתודעה הישראלית, כתב אראל סג"ל ב"ישראל היום" על ד"ר יצחק וויס - היסטוריון שהפריך הנחות שקריות והציג את הרצל ואת דרכו הציונית מנקודת מבט אובייקטיבית.[31]

לאור ההוצאה לאור של ספרו החדש ("המסע המשולש"), הופיע ב"ישראל היום!" הראיון עם משה לונה. הספר הינו רומן הרפתקאות שהופך את הרצל ל"ד"ר הנדריק זגל באומן, שמחליף את מקצועו מעיתונות לפסיכיאטריה ונוירולוגיה... עובר מוינה להמבורג... אך עדיין בתור יהודי משכיל ממרכז אירופה... מוצא את ייעודו ברעיון העתיד לשנות את גוראל העם היהודי ולגאול אותו מאלפיים שנות נדודים". בראיון לונה מצטט רבות מהרצל ופורס את ראייתו האישית שלו על חוזה המדינה, על הציונות המודרנית ועל ההיסטוריה שלה.[32]

ב"ישראל היום!" הופיע ראיון עם נינתו של דרייפוס - פרל-לואיז - השוקדת על שמירת זיכרון של סבא-רבא שלה בדרכים מגוונות, בארץ ובחו"ל. לצד סיפורו המקוצר של דרייפוס, משפטו, מורשתו והשפעתו על הרצל והציונות, תואר יחסה של פרל-לואיז לאנטישמיות המודרנית (בצרפת ובעולם) והופיע פירוט פעילותיה בתחום המחקר והחינוך.[33]

על רקע פתיחת הכנס לציון 125 שנה לקונגרס הראשון בבאזל כתב אייל לוי על מארגניו, על ההיסטוריה של ארגון הקונגרס הציוני הראשון, בין היתר על כל הקשור בנושא התרומות, ומה שכתב על כך הרצל ביומנו: "לרשותי צבא של שנוררים בלבד. איני אלא מנהיגם של נערים, קבצנים ועיתונאים. אם נצליח, אפשר שהחיל הזה יהפוך לצבא חזק".[34]

אמנון לורד כתב על משמעות הקונגרס בבאזל, על ייחודיותו של חזונו המדיני של הרצל, והשקפתו על ההיסטוריה, הציוויליזציה והציונות. לדברי לורד, חזה הרצל את השואה ואת "חזרת ימי הביניים לאירופה". כמו כן, הזכיר לורד את נושא הזכויות של העמים לאוטונומיה והגדרה עצמית, ואת הופעת האידיאולוגיה האנטי-ציונית שצמחה מתוך העם היהודי.[35]

ב"ג'רוזלם פוסט" אלי קוון תיאר את הצלחתה של הציונות על רקע ביקורו בתל אביב המודרנית והרהוריו על אודות בית קברות טרומפלדור בו קבורים רבים מאבות הציונות. בין השאר המחבר הזכיר את המאבק האידיאולוגי שבין אחד העם, מקס נורדאו והרצל, וציין את תרומתה של הציונות על היהדות ויהודים בארץ ובתפוצות.[36]

ב"הארץ" יצהר הס כתב על תרומתו של הרצל לציונות, בדגש על ארגון הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. הרעיון המרכזי של הכתבה - חוזה המדינה לא היה הציוני הראשון, אלא לראשונה יסד לתנועה הציונית פלטפורמה וצייד אותה בכלים פוליטיים הנחוצים למאבקה.[37]

יורי ילון עמד על חשיבות הפגישה המיועדת בין הנשיא הרצוג לנשיא שוויץ במסגרת הכנס בבאזל. אחד האירועים החגיגיים של הכנס יכלול שחזור התמונה ההיסטורית של חוזה המדינה במרפסת המלון "שלושת המלכים".[38] התמונה המשוחזרת הופיעה גם ב"ישראל היום!" [39] וגם ב"ידיעות אחרונות"[40].

לכבוד ציון שנתיים ל"הסכמי אברהם", יעקב חגואל העניק אות הוקרה לעובייד אל-מנסורי (מייסד מוזיאון הציוויליזציות בדובאי). בתמורה קיבל מכתב מקורי בכתב ידי של הרצל,[41] לנמען אלמוני, שאותו רכש מכספו ב-2016. אל-מנסורי ציין, כי בתור היסטוריון הוא מעריך את פועלו של הרצל, וזה כבוד בשבילו להציג את הרצל במוזיאון שלו. כמו גם חשוב לו שהדור הצעיר במדינות ערב יכיר את העם היהודי.[42]

במסגרת נאומו בכנס, ציין חיים טייב (מקימה ונשיאה של "Mitrelli Group" ומקדם הפרויקטים באפריקה), כי הציונות החדשה תוביל לעולם טוב יותר – ל"תיקון עולם". כדי לבסס את טענותיו ולזכות בתמיכת המנהיגים היהודיים, ציטט טייב מהרצל: "ציונות זה לא רק הרצון להשיג ארץ מובטחת לעמנו האומלל, אלא גם שאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית״.[43]

ב"ישראל היום" עמר לחמנוביץ' סקר את פועלו של הרצל למען התנועה הציונית והעם היהודי. על רקע אירועי הכנס, הדגיש את חשיבותו, יחד עם "היכולת ההרצליאנית להתעלות מעל צרות אופקים ולהוציא את החזון לפועל".[44]

שלמה נקדימון, מחבר הספר על אודות ההיסטוריה של "הבנק הלאומי" לדורותיו, שיבח את הרצל על כישוריו בתחומים רבים, בין היתר בכל הקשור ב"קומבינציות", בכושר אלתורו ודבקותו בנושאים שקידם. עוד הדגיש נקדימון, את מגוון החומרים הרב על אודות חוזה המדינה שמצא בארכיון הציוני המרכזי.[45]

 

[1] Opera: Theodor. The Jerusalem Post Ivrit (1.8.2022), p. 11.

[2] כהן, גלעד. דרכון עם חזון. ידיעות אחרונות (1.8.2022), עמ' 32.

[3] Cashman, Greer Fay. Grapevine. The Jerusalem Post (10.8.2022), p. 13.

[4] Troy, Gil. Dreaming Jewishly again. The Jerusalem Post (24.8.2022), p. 10.

[5] Troy, Gil. Dreaming Jewishly again. The Jerusalem Post Int (26.8.2022), p. 19.

[6] Troy, Gil. Zionism: from Herzl to Herzog. The Jerusalem Post (31.8.2022), p. 9.

[7] אלבוגן, שי. ההר, הבית (הלאומי) ומה שביניהם. מידע 8(5.8.2022), עמ' 19.

[8] ברודסקי, שושנה. רוח הרפאים של הציונות. נובוסטי נידלי (11.8.2022), עמ' 16-17. (רוסית)

[9] קדרי-עובדיה, שירה. בלי הורדוס ובר-כוכבא: בתיכונים לא ילמדו על ימי בית שני. הארץ(18.8.2022), עמ' 1, 3-4.

[10] Kalev, Gol. Turning threats to Judaism. The Jerusalem Post (19.8.2022), p. 43.

[11] Cramer, Philissa.Creator of Shtisel is working on a series about Theodor Herzl. The Jerusalem Post (24.8.2022), p. 16.

[12] ארונסון, ג'וש.יזם "הטובים לסייבר": הדבק שמאחד אותנו זו אהבת ישראל. מעריב - השבוע (24.8.2022), עמ' 16.

[13]התעמלות בוקר. הארץ - גלריה (24.8.2022), עמ' 2,10.

[14] גונן, יוענה. 20 שאלות. הארץ - מוסף הארץ (26.8.2022), עמ' 54,12.

[15] קליין, יוסי. השמאלני הוא הומלס. הארץ(25.8.2022), עמ' 11.

[16] Cashman, Greer Fay. Grapevine. The Jerusalem Post (26.8.2022), p. 21.

[17] Stern, Yedidia. Bazel - then and now. The Jerusalem Post (26.8.2022), p. 19.

[18] שטרן, ידידיה. ישראל זקוקה להרצל הבא. ידיעות אחרונות (28.8.2022), עמ' 3.

[19] Hagoel, Yaakov. Herzl - look! It worked out pretty well for you! The Jerusalem Post (26.8.2022), p. 19.

[20] חגואל, יעקב. הרצל, תראה, הצליח לא רע. ישראל היום! (28.8.2022), עמ' 13.

[21] אייכנר, איתמר. זה הרצל? זה הרצוג! . ידיעות אחרונות (28.8.2022), עמ' 15.

[22] ילון, יורי. חוגגים את תחילת הציונות. ישראל היום! (28.8.2022), עמ' 12; יעקבי-הנדלסמן, היאלי. להרצל יש במה להתגאות. ישראל היום! (30.8.2022), עמ' 19.

[23] הקונגרס הציוני העכשווי: 1,400 משתתפים, 125 יזמים ו-48 שעות של מנהיגות. גלובס (31.8.2022), עמ' 35.

[24] בנדר, אריק. החזון של הרצל - 125 שנה אחרי. מעריב (28.8.2022), עמ' 14; גלנטי, מיכל. יום הולדת למיזם של הרצל. מעריב– השבוע (30.8.2022), עמ' 18.

[25] Klein, Zvika. Jews converge in Basel to mark 125 years since First Zionist Congress. The Jerusalem Post (28.8.2022), pp. 1, 7.

[26] יחזקאלי, צביקה. מפגינים פרו פלסטינים באירועי 125 שנה לקונגרס הציוני בבאזל. מעריב - השבוע (29.8.2022), עמ' 16.

[27] פינק, אורי. קריקטורה. מעריב - המגזין (28.8.2022), עמ' 3.

[28] רוזנברג, שלום. גאולה טבעית. מקור ראשון - שבת (26.8.2022), עמ' 25.

[29] מזומן, יניב. חלון בזמן. מקור ראשון - שבת (26.8.2022), עמ' 16.

[30] בניהו, אבי. ציונות 2022. מעריב - סופהשבוע (26.8.2022), עמ' 16-17.

[31] סג"ל, אראל. צדק מאוחר. ישראל היום! - השבוע (26.8.2022), עמ' 27.

[32] בולשטיין, אריאל. ציונות, קצת אחרת.ישראל היום! - השבוע (26.8.2022), עמ' 20.

[33] אלדד, קרני. אני מאשימה. ישראל היום! - שישבת (26.8.2022), עמ' 9, 16-19, 21.

[34] לוי, אייל. במקום שבו הכל התחיל. ישראל היום! (29.8.2022), עמ' 16.

[35] לורד, אמנון. "פשוט יהודים בלי לחפש צבעי הסוואה". ישראל היום!(28.8.2022), עמ' 12.

[36] Kavon, Eli. Elul: the merit of holy rebels. The Jerusalem Post (28.8.2022), p. 11.

[37] Hess, Yizhar. If you will it, it is no unicorn. Haaretz (31.8.2022), p. 5.

[38] ילון, יורי. "חיזוק הקשר": הרצוג ייפגש עם נשיא שווייץ. ישראל היום! (29.8.2022), עמ' 17.

[39] עוד חוזם הצילום. ישראל היום! (30.8.2022), עמ' 16.

[40] שחזור עם חזון. ידיעות אחרונות (30.8.2022), עמ' 9.

[41] אות אברהם. ישראל היום! (29.8.2022), עמ' 16.

[42] אייכנר, איתמר. הרצל, פינת דובאי.  ידיעות אחרונות (29.8.2022), עמ' 28.

[43] Haim Taib speaks at First Zionist Congress anniversary. The Jerusalem Post (30.8.2022), p. 6.

[44] לחמנוביץ', עמר. החוזה של הרצל נחתם שוב. ישראל היום! (30.8.2022), עמ' 16.

 [45]נקדימון, שלמה. נפל וקם, נפל וקם. ידיעות אחרונות (30.8.2022), עמ' 19.