Herzl Institute מוסד הרצל לחקר הציונות - יורם וינברג: עדויות

יורם וינברג: עדויות

לפני כמה וכמה שנים העלה יורם וינברג את הרעיון לכתוב ספר על מלחמת 1956-מלחמת סיני, ספר שיהיה שונה בגישתו מהספרים "הרגילים" על מלחמות ישראל. הרעיון של יורם היה, שליבת הספר תהיה סיפורי הלוחמים עצמם וכיצד הם חוו את המלחמה. לנגד עיניו עמדו ספריה של לין מקדונלד (Lyn Macdonald) על מלחמת העולם הראשונה, שכן יורם היה קורא נלהב של הספרות על "המלחמה הגדולה", ובספרייתו אוסף עשיר של ספרים בנושא זה.

בהקדמתה לספריה ציינה מקדונלד שמטרתו להביא את סיפוריהם של החיילים וחוויותיהם על הרקע הרחב יותר של המאורעות, לראות את הדברים through their eyes, לנסות להבין אותם, ובלי לשפוט אותם.

לאחר זמן התפרסם בעברית ספרה של קתרין מרידייל, מלחמתו של איוואן: הצבא האדום 1945-1939, שבבסיסו רעיון דומה – המלחמה מנקודת ראותו של החיילים הרוסים, אמונותיהם, השקפותיהם ומניעיהם, בהסתמך בין השאר על מכתביהם ועל יומניהם.

אצלנו בישראל אומץ הרעיון בהרחבה בספר השעות, ספרו עב הכרס של מנחם בן שלום על חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים. וכך כתב בן שלום בהקדמתו:

הבחירה בחטיבת טנקים נועדה לאפשר התבוננות בלחימה ברמות הנמוכות, שאינן זוכות בדרך כלל להארה מספקת בכתיבה ההיסטורית, בעיקר בכל מה שנוגע לתובנות שאפשר לחלץ מהעדויות הפרשניות של הלוחמים על עצמם. מבעד לעדויות הלוחמים משתקפות נקודות המבט התרבותיות והתודעתיות שמשרטטות את דמות האדם והחייל הישראלי, ומכאן את דמות החברה שעיצבה אותו.

אומנם יורם לא ניסח בכתב את הרעיון שבבסיס הספר שתכנן, אך דומני ששורות אלה של בן שלום משקפות את הרעיון המקורי של יורם. למימוש תוכניתו החל יורם בסדרת פגישות עם לוחמים שהשתתפו במלחמת סיני. הם סיפרו את סיפורם, שחלק ממנו הוא גם השתתפותם ב"פעולות התגמול" שלפני מלחמת סיני, במחצית הראשונה של שנות החמישים, בשנים שמדינת ישראל בחיתוליה, הצבא בהתארגנות לאחר המלחמה הקשה שהסתיימה ב-1949, בעצם מדינה בהתהוות שגבולותיה עדיין פרוצים. יורם הקליט את המרואיינים, ואף כתב את סיפורם מפיהם בכתב ידו.

המחלה שתקפה אותו ולבסוף הכריעה אותו מנעה אותו מלהמשיך לחפש ולפגוש לוחמים ועצרה אותו מקידום הרעיון לכתיבת הספר. מה שנותר הוא קלטות וצרור דפים בכתב יד ובו תמלול של 23 מ-25 סיפורים של הלוחמים שהוא הספיק לראיין. רעייתו מלכה יצרה קשר עם פרופ' מעוז עזריהו מאוניברסיטת חיפה, וביוזמתו הוחלט להקליד את מקבץ הראיונות שנעשו ולהעלותו לאתר של מכון הרצל לחקר הציונות באוניברסיטת חיפה, לשימושם של חוקרי התקופה והמתעניינים בה. ותהא פינה זו באתר גם פינת הנצחה של יורם וינברג.  

ישראל רונן, גילון, פברואר 2022