ספר זה מתחקה אחר הליכי הנצחה במרחב שהיו מעורבים ביצירת הנופים הזוכרים של מלחמת העצמאות. נופים זוכרים מספרים את ההיסטוריה במרחב הציבורי באמצעות ההבניה התרבותית של העבר בהיבט נוכח של הנוף. הם משלבים את ההיסטוריה בגיאוגרפיה ושוזרים את המיתוס בנוף.
הפרק הראשון ממפה ומנתח את הנצחת מלחמת העצמאות בזמן-מרחב העירוני בתל אביב ובחיפה. הפרק השני מוקדש להקמתה של האנדרטה לגדוד 54 של גבעתי בחוליקאת (חלץ) ביוזמה של וותיקי הגדוד ששיתפו פעולה עם ההורים השכולים. הפרק השלישי עוסק במגדלי המים שנעשו למצבות זיכרון למערכה היישובית בנגבה, ביד מרדכי ובבארות יצחק. הפרק הרביעי עוסק בתולדות מיצובם של שרידי המשוריינים בדרך לירושלים כשרידים מקודשים של המלחמה על הדרך לעיר הנצורה בתש"ח. הפרק החמישי מתמקד באנדרטאות שעיצב האדריכל אשר חירם, מי שכמתכנן בתי הקברות הצבאיים היה בעל השפעה מכרעת על עיצוב הנופים הזוכרים את מלחמת העצמאות. הפרק האחרון עוסק בלוחות זיכרון לנופלים במלחמת העצמאות בבתי כנסת, בהמקדות על בתי כנסת בתל אביב.
